חפש
ביכורים
על המוזיקה בחג הביכורים
לאורך השנים
כתב: עמית בן זאב


 

חג הביכורים נולד בישראל.

להבדיל מכל חג יהודי אחר (פרט ליום העצמאות כמובן), אותו קיימו יהודים איש-איש בגלותו - חג הביכורים הוא חידוש המסורת של הבאת יבול האדמה, מעשר, הביכורים, לירושלים. מסורת זו נגדעה עם חורבן בית שני.

בניין הארץ ואווירת שמחת העבודה, שאיפיינו את הישוב בין שתי מלחמות העולם, יצרו כר נרחב לכתיבת שירים ולחנים, ששיקפו וגם יצרו תרבות של שמחה וגאוות עובדים על המציאות החדשה הנוצרת בארץ.

לצופה בטקס בגן שמואל נשמעת המוסיקה כמלווה ומשלימה את האירועים השונים המתרחשים על הבמה והדשא, אך תוכנם של השירים נבנה עם החג עצמו.


שירים אחדים מאלה המושמעים אצלנו עד היום נכתבו במיוחד לחג הביכורים בשנות ה-30 של המאה הקודמת, מרביתם בידי יוצרים מהתנועה הקיבוצית.

ליצירת שירים אלה, שרעננותם ושייכותם לחג מובנת לכולם גם כיום - חלק מרכזי בשימור אופיים המיוחד של החג והטקס, הנערכים כמעט ללא שינוי במשך יותר מ-70 שנה.

במהלך השנים התברכנו בשירים נוספים, שאופיים איפשר את שילובם במסכת החג והעשיר את חווית השיר, המוסיקה והמחול המרכיבים את החג.


המבנה המוזיקלי של החג
כל המתרחש בשטח החג מתחילתו ועד סופו למעט קטעי הקריינות-מלווה במוזיקה.
פותחת את החג תרועת החליל.
כניסת נושאי הביכורים לשטח החג בתהלוכה מסוגננת מלווה בשירי שדה וקציר.
הגשת הביכורים לבמה ע"י הענפים השונים מלווה ב-2,3 שירים אופייניים לענף.
מספר ריקודים מרהיבים שאינם קשורים לענפים מבוצעים ע"י התזמורת והמקהלה
וחלקם מוקלטים משנים עברו.
גולת הכותרת של החג--ריקוד הרונדו בהשתתפות יותר מ-150 רוקדים שבו גם מסתיים החג
מנוגן ומבוצע ע"י התזמורת והמקהלה שעל הבמה.
לא פחות מ-40 שירים מבוצעים במהלך החג!

 

דניאל פקטורי

בשנת 1949 הלך מאתנו בטרם עת דני פקטורי.

דני הגיע לגן שמואל עם ההשלמה הישראלית בשנות ה-40. היה מלחין, נגן, מעבד, מנצח ומורה מוכשר למוסיקה, שתלמידיו העריצו.

עד מותו בהיותו בן 25 בלבד הספיק לכתוב כמה שירים לחג הביכורים (וגם לט"ו בשבט).

הבולט ביניהם הוא: "שיר הקוצרים", למילים של ארנון מגן - חברו וחבר גן שמואל דאז.

 

 

 

התרועה

"תרועת החליל", הפותחת את טקס הבאת הביכורים בגן שמואל, נכתבה במיוחד לחג בידי דני, והיא מבוססת על טעמי המקרא.

דני עצמו ניגן את התרועה בשנים הראשונות, בחלילו המיוחד.

לאחר מותו ניגנה בחליל מיכל לנס (זיידנברג).

משנת 1966 ובמהלך תקופה של יותר מ 50 שנה פתח את החג חנוך בראון עם צליליו הבלתי נשכחים של חלילו הנפלא. חנוך, שנאבק במחלה קשה הלך מאתנו בתחילת שנת 2019.
משנת 2018 מנגן את תרועת החליל אייל ילין.
לחץ על הסרט להפסקה

 



המבצעים

במהלך 75 שנותיו של החג נערך הטקס לקולותיהם וצליליהם של עשרות ואולי מאות זמרים ונגנים חברי הקיבוץ, ונגנים מעטים מאד מהחוץ, בהם נעזרנו.

בכל שנה היה גם מנהל מוסיקלי, האחראי על המקהלה והתזמורת שמובילים את החג, ומנגנים ושרים לרוקדים  - כל אחד מהם השאיר את רישומו האישי ואת עיבודיו המיוחדים שתרמו להצלחת החג.



השמות (ב-50 השנים האחרונות):

מורדה שחור, פנינה ענבר, יובל בן עוזר, ליאורה אורן, אורי אפרת, עדי רון, מנולו קליינהאוז.

 

כתב: עמית בן זאב

העתקת קישור



מידע
סרטים
תמונות
מוזיקה