חיה גלוברמן
חיה גלוברמן
שם משפחה קודם  אמיתי
  15/7/1914
  10/8/2009
ארץ לידה  פולין
בן/בת זוג  סנדר
הורה של  גיורא, בלהה

תמונות של חיה גלוברמן ז"ל מתוך ארכיון הקיבוץ

לאימא


האם, האחות, הדודה, הסבתא, סבתא רבה ועוד...
את היהלום שבכתר, שהינו המינראל הקשה ביותר והיקר ביותר בטבע, שערכו נקבע לפי גודלו ואופן ליטושו, וסגולותיו - עמיד בפני כליה ומפזר חום מצוין.
את ניחנת בסגולות אלו, ועוד הרבה נוספות.
אימא, חייך עוצבו לאורם של צווים -
צו העלייה לארץ והתנתקות ממשפחה עניפה, מהם הותירה השואה רק את דודה יונה ודוד משה ז"ל, אבל יש עוד המשך לנצר - משפחת לוי.
צו בניית הארץ, החברות בקיבוץ, הקמת המשפחה והולדת ילדייך, גיורא ובלהה.
וצו הגיוס - אבא מתגייס ומשם לא שב.
השכול פוקד את ביתנו, ואת, אימא, ממשיכה בגבורה עילאית, כגיבורה אמיתית.
ככל שהתבגרתי, הבנתי את גודל עמידותך וחוזק היהלום שבך.

השנים חלפו, ואנשים טובים החליטו לדאוג לך ולסנדר, לכרמלה ולאיק'ה, שהפכו את שני החצאים - למשפחה שצעדה בדרך לא פשוטה.
ואת - את, אימא, השכלת בחכמתך ותבונתך למצוא דרכי חיבור המלווים באושר, שמחה וכאב )כנראה שאין דרכים אחרות בחיים( והנה גדלנו, בגרנו, ואנו מלוכדים בזכותך, היהלום שבכתר, שעינינו נשואות ודואגות לו.

בנינו משפחות ודור המשך שהקיף אותך, היה גאה בך, אהב אותך.
בגיל 91 גופך החל לזייף.
נכנסת לבית דורות, יצאת ממנו ושוב נכנסת.
הפרידה מהבית שכה אהבת וטיפחת, היה קשה מאד, לך ולכולנו.העוגן ניתק.
כל נסיעה שלנו, נכנסנו אליך.
אני תקווה שעמדתי בהבטחתי שלא תסבלי...

תודה לך, אימא,
על שהענקת לי את המתנה הגדולה ביותר - חיים.
מאחלת לך לפגוש את כל שהתגעגעת אליהם ואהבת אותם.
שלום ותודה, אימא שלנו '
היהלום שבכתר.

בתך - בלהה


סבתוש


כמה קשה לכתוב ולספר עליך בלשון עבר.
קשה יותר לתמצת חיים שלמים כשלך בכמה מילים.
סיימת את חייך בשיבה טובה ובבריאות טובה בדרך כלל. צחקנו תמיד שהרופאים לא מכירים אותך. בכאלה גנים טובים זכית.

חייך לא תמיד היו גן של שושנים, אך תמיד היית אופטימית בנשמתך, עם אינסטינקטים בריאים.
סיפור חיינו המשותף מתחיל כשבחרת בסנדר כשותף לפרק ב' שלך, והוא בחר בך, חלטתם לבנות בית חם לשתי משפחות שחוו אובדן של הורה בן זוג. שתי המשפחות חוברות יחד לחיים משותפים. התחלה של הכרות והסתגלות, ומטבע הדברים - הרבה קשיים בדרך.

עם הזמן, מתוך כל הקשיים, צמחה לה משפחה מגובשת, תומכת, עם הרבה אהבה, שמחה וכבוד איש לרעהו.
את, סבתוש, תמיד היית מרכז המשפחה, כל המלכד שלנו. היית מוקפת סביבך לא רק במשפחה הגרעינית שלנו אלא בכל המשפחה המורחבת הגדולה שלך, ששמרה איתך על קשר רציף של ביקורים. גם ברגעיך האחרונים זכית שכולנו, ילדיך וחברותיך, נהייה לצידך, ונפרד ממך באהבה ובחום.

כולנו כבר מתגעגעים.
נוחי על משכבך בשלווה ובשלום ושמרי עלינו מלמעלה.
אוהבים אותך תמיד.
אנחנו מודות לך על שהיית לצידנו ובשבילנו תמיד.
נפרדות באהבה - לאה'קה וכרמלה ומשפחותיהן.
ועוד מילה אחת לסגירת מעגל מבחינתי:
אני רוצה להגיד תודה רבה לבית הזה, בית גן שמואל,
שהיה לביתנו בכל השנים הרבות שבו גדלנו ובגרנו
והקמנו משפחות ופרשנו כנפיים לכל קצוות הארץ הזו,
מדן בצפון ועד בארי בדרום, ומה שביניהם.

 

לאה'קה

מזהה  328
העתקת קישור