חנה (חנצ'ה) פריש
חנה (חנצ'ה) פריש
  13/12/1922
  30/8/2009
ארץ לידה  אוסטריה
יישוב/עיר  וינה
שכבה/קבוצה  השלמה
בן/בת זוג  יינוש
הורה של  חגית קרם, עמירה סופר, עידית ייטב
סבא/סבתא של  ארז, ליאור ותומר קרם (חגית), מאיה, אורן ודורון סופר (עמירה), נעמה, איילת ויונת ייטב (עידית)
 

דברי הספד שנאמרו בהלוויה של חנה פריש

31/9/2009


קורות חייה של שרלוט לוטי חנה חנצ'ה

 

חנה- חנצ'ה, שנקראה בלידתה שרלוט- לוטי.
חנה נולדה בוינה  לפני 87 שנים, בדצמבר 1922, בת יחידה להוריה  הלנה ואיזידור. הלנה אמה באה ממשפחה מסורתית יהודית ששמרה על אורח חיים יהודיים בהקפדה כולל חגים יהודיים, הדלקת נרות שבת ואי אכילת חזיר. ואיזידור אביה

היה מוכר בחנות תיקים וחבר במפלגה הסוציאל- דמוקרטית.

ילדותה עברה עליה בנעימים בחצר הגדולה של ביתה הייתה משחקת עם חברותיה לשכונה שם גם התבגרה וספגה  את התרבות האוסטרית: ואלסים של שטראוס, מוזיקה קלאסית,שניצל וינאי כופתאות ושטרודל תפוחים, דברים שאהבה כל חייה.

 

החיים השתנו לגמרי עם עלייתם של הנאצים לשלטון וסיפוח אוסטריה לרייך הגרמני.
הוריה החליטו לשלוח אותה לארץ ישראל. הדבר התאפשר דרך קבוצת נוער שארגן ה"שומר הצעיר". זו הייתה הפעם הראשונה שחנה התוודעה לרעיונות של השומר הצעיר. ההורים עצמם נשארו בוינה בלית ברירה, ובתקווה שחברותו של אביה במפלגה תסייע לעבור זמנים קשים אלה.

 

מרגע שחנה עזבה את הבית ועברה להכשרה אבד לה הקשר עם הוריה. הם מצאו את מותם זמן קצר אחר כך במחנה השמדה במסגרת ה"פתרון הסופי" של הנאצים.

מכאן מתחיל סיפור עלייתה של חנה לארץ ולקיבוץ גן שמואל. המסע התחיל בהרגשה טובה ובתחושה שבתוך כמה שבועות יגיעו לארץ. אך, המציאות הייתה שונה לחלוטין. המסע נתקל בקשיים רבים ונמשך שנה וחצי עד הגעתה ארצה..
באותן שנים הפך אהוד המדריך לדמות דומיננטית בחייה של חנה, למעשה הוא היה תחליף להוריה, היא אהבה אותו ושתתה את דבריו בצמא. ואין ספק שרעיונותיו הוטמעו בה וגרמו לה להגשים את עצמה בקיבוץ. בסוף המסע ולאחר שבוע מעצר בעתלית הגיעה חנה לגן- שמואל.

 

בגן שמואל  בין הכרם וגן הירק הכירה חנה את יינוש. כשיינוש ראה את חנה לראשונה ושמע את סיפור חייה חדרה לעומק ליבו ההכרה שחנה בודדה בעולם . יינוש שבא ממשפחה גדולה חמה ואוהבת,  הושפע מכך עמוקות. הוא התאהב בה ואימץ אותה לחיק משפחתו האוהבת ומאז עשה כל שביכולתו להעניק לה תחושת שייכות ובית חם.מסירות זו מלווה אותה כל השנים והופכת לדוגמא ומופת ובייחוד בשנות מחלתה הממושכת.

 

כשחנה הגיעה לקיבוץ עבדה בכל העבודות הנדרשות- כרם מטע וגן הירק, לאחר שנולדה חגית השתלבה בעבודה בחינוך בגיל הרך דבר שהלם את אהבתה הגדולה לתינוקות ופעוטות. שנים רבות התמידה התמקצעה והתמסרה לעבודה זו . וכך זכתה ללוות  אמהות ראשונות ולגדל חלק מילדי  הקיבוץ.   עבור חנה הקמת משפחה היה הדבר החשוב ביותר  אותה טיפחה במסירות . גדלה 3  בנות  ובבוא העת  התמסרה בהנאה גם לטיפול בתשעת נכדיה.
לאחר שנפרדה מעבודת החינוך, עברה לעבוד בקומונה. חנה אהבה לעבוד והקפידה לקיים את מצוות העבודה, ככל שיכלה,עד שמחלתה הקשתה עליה להמשיך.

בשנים האחרונות, כשגברה מחלתה, עברה חנה לבית-דורות, שם טופלה במסירות אין קץ, ובכבוד רב ועל כך תודות מקרב לב לכולם. 

 

 

דברים שכתבה עידית

 

אמא שלי אהובה ויקרה
רוצה לומר לך מילות פרידה מלוות אותי תחושה של סוף ,עצב וכאב הפרידה ממך- לצד תחושת הקלה, שהגיע הזמן שלך להיפרד, ולהיטמן כאן באדמת גן- שמואל הקיבוץ שכה אהבת.

במעגל החיים אין מקריות- בשבועות האחרונים דיברנו על מצבך המשתנה. מה הרגשנו? האם שלחת לנו אותות של הכנה? ביום חמישי הרגשת קושי לנשום וקבלת חמצן, שאחריו התאוששת וחזרת לעצמך. אתמול קמת כרגיל אכלת מעט וישבת עם כולם בחדר הגדול בבית- דורות, לאחר מכן נשכבת לנוח ובמיטה נדם ליבך- זכית למות צדיקים ללא כאב וסבל.
עורך הצח, עינייך הכחולות ,ולבושך המוקפד היו סימן ההיכר שלך .לצווארך היה כרוך צעיף , שרשרת או סיכה והיית ריחנית נקייה, ומסודרת.


צוות בית דורות היקר והמסור כל- כך טיפל בך במסירות רבה- שנים רבות ועל כך אנו מודים מקרב הלב.
לצידך ,אבא אוהב מסור ונאמן, כל הזמן שומר על יחד משותף כמה שאפשר,כל יום חדש בא להגיד בוקר טוב ולילה טוב בלכתך לישון. אחר הצהריים אהב לשתות לצידך, ולהשקות אותך כוס תה חם ועוגית כך היו ימייך ושנותייך האחרונות.

 

ממך קיבלתי את צבע שערך ועינייך ,את מבנה גופך, את הטמפרמנט הנמרץ ולעיתים חסר הסבלנות .את הצורך לעזור, להבין, להקשיב את האהבה לעבודה חינוכית, לבעלי חיים, לפעילות גופנית, לריקוד ,לטיולים בעולם ולאפיית עוגות. כילדה אהבתי מאוד לעזור לך להכין קצף במקצפה ידנית וללקק את הקערה כשהעוגה נכנסה לתנור. עד היום אני מנסה להגיע לאותו טעם של עוגות תפוחים, שמרים, פרג ,שהיית מכינה.

 

ביתנו היה בית צנוע הקפדתם לחנך אותנו לאהבת הזולת,לעבודה מסורה ,להיות בסדר , ,להתחשב באחרים , לרכוש השכלה ,ולהיות צנועים. ערכי הקיבוץ והשומר הצעיר היו חשובים ביותר. יחד עם זאת במסגרת הנוקשה של החינוך המשותף ידעתם להעניק לנו בית חם תחושת משפחתיות והרבה אהבה.  אשרי שזכית להכיר את בנותי אפילו יונת זכתה לביקורים הקבועים בבית תינוקות  כמו שעשית עם כל הנכדים

נוחי על משכבך אימי היקרה אוהבת אותך מאוד.


 


 

דברי פרידה של עמירה


הפרידה ממך אמא קשה לי מאוד. לא יכולתי להרשות לעצמי להיפרד ממך בעודך בחיים למרות שהמחלה הקשה כל –כך הרחיקה אותך מאיתנו. הייתי לידך בתקופות קשות, בהם  כל- כך כעסת והיה קשה לי להפריד אם את כועסת  עליי או על המחלה. היום אני יודעת ומבינה שזה היה על המחלה שלוקחת ממך את הקשר לחיים אלינו.
אבא ואת הקמתם משפחה יציבה ואוהבת. תמיד אמרת לי שלך לא הייתה משפחה בגלל השואה ולכן משפחה זה הדבר הכי חשוב בחיים.


הזיכרון שלי ממך אמא ,כילדה קטנה הוא , שבחרת אותי מהבנות להיות בת זוגתך בריקודים של הואלס הוינאי. אהבת לרקוד והעברת את אהבת הריקודים אלי.

תמיד אזכר בך כשארקוד ואשמע מוסיקה של ריקודים.
כשהקמתי משפחה ונולדו לי ילדי ,עזרת ותמכת ונתת הרבה אהבה לנכדים. תמיד אמרת שעכשיו את יכולה להרשות לעצמך הרבה יותר מאשר עם ילדייך.
אני נפרדת ממך היום אמא. אזכור אותך דרך כל מה שנתת לי.
 

 

 


דברים שכתבה עידית לפני המעבר של חנצ'ה לבית דורות
8.5.2002


אני בוכה לך
אני בוכה לעצמי
על מי שאת- או על מי שאני
מחפשת מגע שימלא אותי...
אפרת זילברשץ

 

אמא יקרה יש לי צורך לכתוב ולספר לך מה עובר עליי. היום שבאתי לקחת אותך  כשחזרת מחדרה ממרכז יום בו שהית, היית מאוד  נחמדה- לא פחדת מכלום, לא כעסת, חייכת והיית סבלנית. אח"כ בחדר- אוכל חתכתי לך את העוף וידך הרועדת ניסתה לאחוז במזלג ולתפוס את הבשר- ראיתי אותך ודמעות עלו בעיני למראה הרעד והריכוז בו אכלת. שהגענו לחדר הלכת לישון הפשטתי אותך ונכנסת למיטה היית כל- כך שקטה ונעימה נתתי לך נשיקה ואיחלתי לך מנוחה נעימה. זה היה רגע כל- כך אוהב ואינטימי. אני בוכה שאני נזכרת בזה עכשיו אני מבכה את מצבך וכל- כך מקווה שאת לא סובלת.
כדי לעזור במצב ולהקל על אבא הוחלט להעביר אותך לבית דורות- אני חושבת שעשינו צעד נכון, למרות שאני יודעת כמה אבא קשור אלייך ומטפל בך. את לא יודעת כמה את ברת מזל שיש לך בעל אוהב, אופטימי ומלא כבוד והערכה אלייך. כל השנים אבא אהב אותך כל- כך והוא אסיר תודה על חייכם המשותפים אבא אמר שהוא בטוח שאת היית מטפלת בו גם באותה מסירות אם המצב היה הפוך.  ואני בטוחה שהוא צדק. אבל כמה שאבא היה מסור וטיפל, גם הוא נזקק לעזרה איתך.
אוהבת אותך וכל כך מתגעגעת להחליף מילים עם אמא...מילים שרק אימא מבינה... מילים שחסרות לי זמן רב.

מזהה  329
העתקת קישור