איילה יסעור
איילה יסעור
  5/7/1963
  18/1/2011
ארץ לידה  ישראל
יישוב/עיר  גן שמואל
שכבה/קבוצה  מעיין
בן/בת זוג  שי ישראלי
הורה של  אלון ומור
בן/בת של  תלמה ומרדכי יסעור
נכד/נכדה של  לולה ובנימין אטינגון
אח/אחות של  ערן, לילך ודפנה

מצגת תמונות של איילה מתוך ארכיון הקיבוץ



על איילה ישראלי יסעור / קבוצת מעיין, רינה ונעמי

 

איילה הייתה ילדת-טבע: חזקה, עקשנית, דעתנית כאלון ומיוחדת עד למאד בפריחתה וניחוחה כמור.

הילדות הקיבוצית של פעם הייתה עתירת טבע ובר: בחצר ומחוצה לה. טיולים שיוצאים מהשער וטיולים לפרדס הקרוב ומאות עצים ופרחים וצמחים שלא לומר חרקים וזוחלים וציפורים ובעלי-חיים.

היה משהו קסום בעולם ההוא שאיפשר צמיחה נכונה והכרות אינטימית עם העולם הירוק והמרתק. ואיילה ידעה הכל.

כמו אמא תלמה היא הכירה כל צמח ועשב ולחשה להם עוד הרבה לפני שמישהו טבע את הטרמינולוגיה הזו.

כמו אבא מרדכי היא הייתה סקרנית וחקרנית ולומדת ושוקדת ומשננת.

וכמו עצמה היא שילבה הכל בתרכובת ייחודית מאד: אוהבת ברוך אין קץ ציפורים ושבלולים ומתעקשת ומתווכחת בנחישות בלתי מתפשרת על מה שנראה לה כנכון וצודק.

 

ילדה בקבוצת "מעין". זו הזהות והשם הנוסף שהולך אתנו כל חיינו הקיבוציים.

קבוצה גדולה ועליזה ופרחחית של הרבה מאד ילדים ואחר-כך נערים והיום אנשים.

חברות שהיא תולדת כל שנות גידולנו מבית התינוקות ועד הצבא.

לא תמיד צפוף וקרוב אבל תמיד נוכחת בחיינו.

ואחד אחד אנחנו מתבגרים ועושים משפחות.

 

כמו כל פרחי הבר הנדירים גם איילה פרחה במועדים ייחודיים מאד. שי ואילה בנו יחד משפחה לתפארת. בקצב שלהם, בדרכם המאד מיוחדת. והוסיפו אליה קודם את אלון ואחריו את מור. כמה שמחה בהם. כמה אושר יש בחיים הפשוטים:

אני-אתה, אהבה-משפחה-בית וילדים.

והמשפחה המורחבת: תמיד סביב, תמיד תומכת, תמיד קיימת. כמה כוח יש במשפחה שכזו בחיים בכלל וודאי שבעת מחלה מאיימת-חיים.

 

מוקדם מדי. מאד מוקדם מדי נלקחה איילה מאתנו:

משי והילדים, מתלמה ומרדכי, מערן, לילך ודפנה והמשפחה המורחבת, מאתנו, קבוצת מעיין, מהחברים, מהקיבוץ.

זהו מוות שיש בו כאב וצער ועצב שאין להם קץ ואין רואים את סופם ובעיקר אין נחמה להאחז בה.

תלווה אותך אהבתנו שצמחת אתנו ונמוגת לנו פתע.

יהי זכרך ברוך.

 

קבוצת "מעיין", והמחנכות רינה ונעמי

 

מזהה  332
העתקת קישור