ימימה אשד
ימימה אשד
  1/9/2012
ארץ לידה  ישראל
שכבה/קבוצה  השלמה
בן/בת זוג  אלישע
הורה של  סמדר, דרור, רבקה (ז"ל)
תמונות של ימימה אשד ז"ל מתוך ארכיון הקיבוץ


דברים של מיכל נחמיאס

 

הקשר שלי עם ימימה נבנה בהדרגה, כי הגעתי  לריכוז הקומונה בלי שהיה בינינו שום קשר ורק עם השנים  למדתי להכיר אותה ולאהוב אותה. עם הזמן ראיתי בה את הצדדים שאהבתי: ימימה לא ריכלה אף פעם ולא אמרה לעולם משהו רע על אף אחד. גם כשעבדתי בפינה רחוקה תמיד ראתה אותי ובירכה אותי מהלב בשם "מיכלי" מה שיצר קשר מיוחד אליה.

 

בגלל שהייתה למדנית ניסתה הרבה פעמים לשכנע אותי ללמוד או לנסוע, אבל לא הייתה בה בכלל שום התנשאות וידעתי שהדברים שלה באים מרצון טוב כלפי – שאדע יותר דברים ושארחיב את העולם שלי. הבנתי שזה בא ממקום שלמדתי לכבד ולהעריך.

 

ימימה הקפידה מאוד למלא בדיוק את זמן העבודה שלה, ואם העגלה שלה הייתה כבר ריקה חיפשה משהו אחר לעשות וגם תמיד הייתה מתקשרת להודיע מראש אם לא תבוא.

 

ימימה הייתה קצת חירשת ובעצם לא שמעה חלק גדול מהדיבורים שהיו סביבה. מצא חן בעיני שלא בחרה להסגר או להיעלב מזה שלא משתפים אותה אלא חזרה ושאלה והתעניינה והתעקשה לגלות במה מדובר. את הסקרנות וההתעניינות האלו מאוד הערכתי. ידעתי שהיא הייתה יכולה להיות סגורה בעולם שלה בלי קשר לאנשים והיא דווקא הייתה ערנית ומעורבת.

 

בקומונה, ימימה הייתה מוקפת באנשים מגילאים שונים והסביבה המגוונת הזו הייתה חשובה לה מאוד. לכולם התייחסה בכבוד ומצאה דרך להגיע לכל אחד דרך נושא שעניין אותו (כמו למשל  שגילתה שאחת המגהצות אוהבת תשבצים והייתה מביאה לה תמיד גזרי עיתונים עם תשבצים וסודוקו...).

 

תהליך הקליטה של ימימה בקומונה נמשך כמה שנים והיא אף פעם לא וויתרה על המקום אצלנו. גם כשהייתה חולה או נחלשה תמיד חזרה אלינו ולמדתי לאהוב את המקום שממנו באה העקשנות שלה.

 

בשנים האחרונות ימימה מצאה את הפינה שלה בינינו והייתה ממש שייכת אלינו. גם עכשיו אנחנו מרגישות את הנוכחות שלה בינינו.

יהי זכרה ברוך.

 

מזהה  464
העתקת קישור