מירטה אורן
מירטה אורן
  13/2/1943
  24/10/2015
ארץ לידה  ארגנטינה
יישוב/עיר  טוקומן
בן/בת זוג  יעקב
הורה של  דוד ודניאל

 מירטה אורן | קורות חיים

 

מירטה נולדה בשנת 1943 בקורדובה שבארגנטינה. היא למדה בבית ספר עממי, ולאחריו, בבית ספר תיכון מיוחד שבו נבחנים בבגרות מיוחדת המשלבת הנהלת חשבונות. בהמשך, למדה באוניברסיטה  ראיית חשבון.

 

בשנת 1964, היא קיבלה מילגה מטעם הסוכנות היהודית ללמוד בישראל, וכשחזרה לארגנטינה עסקה בהכשרת ילדים יהודים לעליה לארץ, בשנת 1968 קבוצתה עלתה לארץ והיא הגיעה לקיבוץ בחן. בבחן מילאה מגוון תפקידי מפתח ואחר כך עבדה במקצוע שלה כרואת חשבון בגרנות, כשש שנים.

 

במאי 1973 התחתנה עם יעקב אורן ולאחר כשנתיים נולד בנם הבכור, דויד .   


בשנת 1976 עזבו מירטה ויעקב את בחן ועברו לקיבוץ גן שמואל, ביתם עד היום.


בשנים הראשונות בחייה בגן שמואל, כיהנה מירטה כגזברית של קבוצת הכדורסל הפועל גן שמואל, כאשר הייתה הקבוצה בליגת העל.

 

בשנת 1977, מירטה ניהלה את הנהלת החשבונות של הקיבוץ עד שנת 1988, כאשר יצאה ללמוד מנהל עסקים למנהלים.

 

בשנת 1980, נולד בנם הצעיר דניאל.

 

משנת 1984 עד 1991 כיהנה מירטה כסגנית ראש המועצה האזורית מנשה, ובעצם היתה האישה הראשונה בתפקיד זה.

 

בשנים1987 עד 1988, תוך כדי עבודתה כסגנית ראש המועצה, היא למדה מנהל עסקים למנהלים.

 

בשנת 1982 התגלה כי לבנה דניאל יש צליאק. בעקבות גילוי המחלה של דניאל, התקבלה בה ההחלטה, שאם עליה לגדל בן עם מחלה לכל החיים, עליה להתמצא בנושא וללמוד על המחלה, שבאותן שנים לא הייתה ידועה כל כך.

 

בשנת 1987, הקיבוץ ביקש ממנה להכנס לסופר של הקיבוץ על מנת לעשות  סדר פיננסי ולארגן את הנהלת החשבונות של הסופר. תוך כדי כך, ביקשה מהנהלת הסופר, מדף באורך של מטר, על מנת להכניס את מעט המוצרים שמצאה ללא גלוטן.

 

כמו נמלה קטנה, גרגיר אחר גרגיר, החלה להתקדם. כעבור כמה שנים, מירטה הבינה שעליה להגיע לאנשים, כי קשה להם להגיע לקיבוץ. אז התחילה לנסוע, יחד עם בעלה, ברכב פרטי של הקיבוץ, בזמנה הפרטי אחר הצהריים בכל רחבי הארץ, על מנת למכור את המוצרים.

 

.בכל השנים הייתה מתנדבת בעמותות שונות למען חולי צליאק. ולמעשה, מירטה הפכה למומחית הגדולה ביותר בנושא הצליאק. שנים רבות שימשה ככתובת ונתנה מענה לאנשים בעלי צליאק. למעשה רופאים שונים נתנו למטופליהם אשר אובחנו בצליאק את הטלפון של מירטה, על מנת שיוכלו לקבל ממנה ייעוץ ותמיכה.

 

עם השנים המדף הבודד התפתח למחלקה ונקרא "מחלקת בריאות".

בשנים האחרונות מירטה הצליחה להכנס עם מוצריה לרשתות הסופר הגדולות, בהצלחה גדולה. אין ספק שזהו מפעל חייה של אישה, של אמא שרצתה לעשות הכל למען בנה.

 

מירטה השאירה אחריה מפעל חיים מיוחד במינו, בעל אוהב, שני בנים, שני נכדים, כלה אחת ואלפי אנשים אשר בזכותה היום יכולים לאכול כל מה שחפץ ליבם.

 

יהי זכרה ברוך

 

* * *


מירטה | עודד לוי

באנו לכאן חברי קיבוץ גן-שמואל, משפחה וחברים מכל רחבי הארץ, חבריה מעמותת הצליאק בישראל, צוות העובדים בדוכן ובמערך השיווק, ספקים, לקוחות אנשי משרד הבריאות  אשר עשו עם מירטה כברת דרך ארוכה ב 25 השנים אחרונות  בכדי להגשים את חזונה, לאפשר לחולי הצליאק בישראל לאכול אוכל טעים ומגוון, לאפשר נגישות למזון ללא גלוטן בכל רחבי הארץ ובכל מגוון חנויות המזון ובתי טבע.

 

מירטה אהבה את יעקב, מירטה אהבה את דוד ודניאל אהבת נפש וליוותה אותם בכל אשר עשו ובכל מקום שבו עשו, דוד בשנים האחרונות בקוסטה ריקה ודניאל בענף המדגה בגן-שמואל, והם היו מקור לגאווה לה וליעקב, הדוגמא הטובה ביותר לכך הייתה כניסתה לתחום מזון ללא גלוטן בעקבות גילוי רגישות לגלוטן אצל דניאל בנה כאשר היה ילד קטן ובתור אמא עמדה בפני חוסר ידע ואפשרויות להאכיל אותו, ומכאן הכל היסטוריה, מירטה פעלה לפיתוח מוצרים והרחבת מגוון  ע"י מציאת ספקים/יצרנים בארץ שגילו עניין להיכנס לתחום חדש ובלתי מוכר ובמקביל גם לייבא מחו"ל לפחות עד שהתחום יתפתח בארץ.

 

מירטה יחד עם עמותת הצליאק בישראל עסקה בקידום החקיקה בכנסת לטובת חולי הצליאק, בקידום הצורך בטכנולוגיות לגילוי מהיר ופשוט  של הרגישות לגלוטן ומודעות הרופאים בישראל למחלה זו, גם בזה פעילותה הביאה תוצאות מדהימות והיום בבדיקת דם אחת פשוטה ניתן לגילוי ו/או שלילה רגישות לגלוטן.

 

היו למירטה כל התכונות הנדרשות ליזם, רעיון וחזון מצד אחד, כושר ביצוע והזזת כל מכשול בדרך להגשמת החזון מצד שני, הייתה לי הזכות ללוות את מירטה כמעט לאורך כל הדרך ואני יכול להעיד שהיו מקרים שחשבתי שהיא הוזה בהקיץ, הפיכת דוכן ג"ש למותג כדוגמא, סיוע ליצרנים מתחילים והתחייבות לשווק את תוצרתם העיקר שיכנסו לתחום ויגדילו מגוון,  הקמת מחלקת טבע ובריאות על כל המשתמע מכך בדוכן עצמו והפיכת המקום לנקודת עליה לרגל של חולי הצליאק בישראל ודברים נוספים.

 

אין נחמה למשפחתה ולנו על הליכתה בטרם עת בגיל 72 אך אם אוכל למצוא נחמה היא בידיעה שהייתה מודעת שחזונה הוגשם במלואו ויש על מי לסמוך שיוביל את הנושא הלאה וכוונתי לצוות השיווק שהתגבש בשנים האחרונות ועושה ויעשה הכל להמשיך את חזונה.

 

ושוב תודה לכל הנוכחים שבאו מקרוב ומרחוק ללוות את מירטה אורן החלוצה, החולמת המגשימה והחברה.

 

תודה ליעקב דוד ודניאל על התמיכה שנתתם לה בימים של מאבק למען חולי צליאק בישראל ובמיוחד  בחודשים האחרונים במאבקה במחלה האכזרית.

 

יהיה זכרה ברוך. עודד לוי

* * * 


תמונות של מירטה מארכיון הקיבוץ


מזהה  485
העתקת קישור