יוסקה (יוסף) תירוש
יוסקה (יוסף) תירוש
  10/2/1932
  29/1/2017
ארץ לידה  פולין
בן/בת זוג  פני תירוש, ז"ל
הורה של  ניר (ז"ל) וראומה


על יוסקה תירוש / נעמי יצהר

 

בין שם לכאן נמלט ילד יהודי על חייו. בין שם לכאן פורצת מלחמה, משפחתו מתפרקת, אימי הגטו, הרעב, הכפור, העוני, בגדים בלויים שאינם מגנים על הגוף הקטן מצליפות הקור והרוח והשלג, נעלים מחוררות שעיתונים בתוכן משמשים מגן לכפות רגלי הילד, חבורת העגלונים, אנשי הכוח המקיפה אותו ומגוננת, אמא ואח שנעלמים לעד בפרוד המשפחה ואבא שמחליט למלט את הילד שאולי ינצל. לפחות הילד.

 

"הוא לא היה אבא קל" אמר יוסק'ה. הוא היה אבא קשה וכועס וזועם. אבל הוא אהב אותי. אין ספק. לילה אחד הוא לקח אותי, וחמקנו דרך חור בחומת הגטו. כשעייפתי מלכת הוא נשא אותי על גבו עד שהגענו לבית של איכר ממכריו. נתנו לי כוס חלב חם והשכיבו אותי לישון ליד תנור העצים הענק. כשהתעוררתי בבוקר אבא לא היה והאיכר ניחם אותי שהוא עוד יבוא לקחת אותי. רק שתגמר כבר המלחמה.

 

יוסקה תירוש לבית אלתרווין נולד בוורשה,פולין. כמעט בן שבע בראשית המלחמה ואת שש השנים הבאות הוא עושה במלחמה על החיים. פשוטו כמשמעו.

 

מבית האיכר הראשון הוא נמלט כשהשכנים מתחילים להציק ולחשוד ביהדותו ונודד לבדו, ילד יהודי בן שבע ושמונה ותשע ועשר ואחת-עשרה בין כפרים ואיכרים ומנזרים וכנסיות, לומד לחלוב פרות, לרעות אווזים ועיזים, לקצור שחת ולהעמיס עגלות, לנהוג בסוסים ולהתפלל. ולהצטלב בכיוונים הנכונים. ולהימלט שוב כשעולה החשד בדבר יהדותו.

 

הוא ישן בעיקר במתבנים. יצועו קש ושמיכתו חציר. הוא יחף בקרת החורף ושלפי הקיצ דוקרים את כפות רגליו. הוא שואב מים בקיצ וחוצב קרח בחורפ, מבקע עצים לאח ומביא ירקות וביצים לאשת האיכר. וכל הזמן הזה משנן את דברי אביו: "קוראים לי יוסף אלתרווין ואני יהודי".

 

בין איכר לאיכר או כנסיה ומנזר הוא מתחבא ביערות, ניזון מפטריות,פירות יער וקליפות עצים. ילד יהודי בן שבע ושמונה ותשע ועשר ואחת-עשרה. ואז פתאום נגמרת המלחמה. זה פתאום כי לא היה רדיו ולא היו לו עיתונים לקרוא ולדעת.

 

אנחנו, שחיינו וחיי ילדינו ונכדינו ברורים,סדורים ומוגנים אינני באמת יכולים להבין מה היו חייו וחיי ילדים שכמותו.

 

כמה אומצ ותושיה, תעצומות נפש ועוצמות גופ נחוצים היו כדי לשרוד. לא רק תופת גטאות ומחנות ריכוז והשמדה אלא גם חיים של נרדפות,נמלטות,דלות, נידוי ושנאה אנטישמית ועבדות-אירופאית. שנים בלא משפחה, בדידות נטולת חום וחיבוק ואהבה ובסופן יתמות קורעת לב.

 

בתום המלחמה נאסף יוסק'ה בידי אנשי הבריגדה היהודית ומובא אל בית הילדים של חסיה ברחוב נארוטוביצ'ה בלודז'. "פתאום היו לי מיטה וסדין ושמיכה" הוא אמר. תמצית האושר.

 

חסיה ובית-הילדים גונבים את הגבול מפולין לגרמניה ואחר-כך עם ארגון "הבריחה" הם עושים דרכם מגרמניה לצרפת, יוצאים מנמל סט באוניית המעפילים "תיאודור הרצל". נתפסים בידי הבריטים ומגורשים למחנות המעצר בקפריסין. אחרי חצי שנה הם מוחזרים לארץ. קבוצת "גאולים" ששינתה שמה ל"יסעור" מגיעה לגן-שמואל.

 

בין שם לכאן על דבר אהבתו לפאני ואת סיפור אהבתם ומשפחתם אמרנו זה מקרוב."הנאהבים והנעימים" אינה רק קינת דוד על יונתן. הנאהבים והנעימים שבמותם לא נפרדו הוא סיפור חייהם השניים של ילדי-השואה שבחוזק רוחם עשו ובנו בית ומשפחה בארץ ישראל. נוחו בשלווה על משכבכם מוקפים באהוביכם ואוהביכם.    

 

יהי זכרם ברוך.



אבא, אבא יקר שלי | ראומה

אתה ששרדת את השואה בגיל צעיר כל כך, המשכת לשרוד כל ימי חייך. לשרוד בשבילך הייתה הדרך שהובילה אותך תמיד. הקיום שלך כילד שעבר את השואה זו הזכות שלי, הקרמה שלי לחיים טובים, נוחים, חיי שפע ורווחה. היום ממרום גילי, הצלחתי לחבר את הנקודות במבט לאחור, מבט על הילדות שלי, הנעורים שלי ועל חיי כאדם בוגר. תמיד היית אצילי, עובד, דואג לעצמך, תמיד שרדת.

שם מטרה והולך איתה קדימה.

הפנטומימה, הציור ועובודות העץ-הכל בשביל לשרוד.

איזו מתנה נפלאה זאת בשבילי- "לשרוד"- לא הייתי יכולה לקבל מתנה טובה ממנה לחיים שלי. היית לי מנטור ומדריך. היה לי הכבוד, הזכות והחובה לדאוג ולטפל בך. תודה שעזרת רבות בגידול ביתי יחידתי דניאלה, אשר כל כך אהבת, והיא אותך, "סבוש" הייתה קוראת לך. תנוח בשלום! הגיע סוף המסע שלך, הצלחת ובגדול. השארת משפחה מקסימה שממשיכה אותך. אזכור אותך תמיד ואובוא הרבה לבקר.

 

 

חברים יקרים, צוות בית דורות, צוות המרפאה, צוות בית נחמה, אנשי המזכירות, אנשי החינוך, חברים וחברות, עובדים זרים- כולם. שוב ברצוני להודות לכם באמת על החיבוק החם שנתתם לי בשבוע הקשה ביותר בחיי. אתם האנשים שעושים את המקום הזה כל כך אנושי וחם, תמיד מרגישה בבית. אין מילים בפי לתאר את התחושה שנתתם לי. אתם פשוט נפלאים ועל כך תודה גדולה. אני הכי גאה להיות בת קיבוץ גן שמואל! תמיד שמחה לסייע לכם בכל תחום ובמיוחד בתחום הבריאות. אוהבת ומעריכה מאוד את עזרתכם.

תודה על ילדות נפלאה.

 

תודה על הערכים הנפלאים שגדלתי עליהם, ערכי הנתינה, ערכי העזרה לזולת, ערכי החברות, ערכים שמלווים אותי עד עצם היום הזה, ערכים שמזוהים איתי ומזכירים לי מה באמת חשוב, ערכים שהם מתנה גדולה עבורי.

תודה רבה רבה לכולכם.

שלכם תמיד ראומה ברקן-תירוש.

 



תמונות של יוסקה מתוך ארכיון הקיבוץ
מזהה  492
העתקת קישור