חנה ברק
חנה ברק
  23/9/1929
  13/4/2017
בן/בת זוג  מנפרד ברק
הורה של  יעקובי (ז"ל), אילנה ויעל

על חנהל'ה ברק /  נעמי יצהר

 

אנשים קטנים, הם לפעמים גדולים מהחיים במשמע גוברים על קשיים ומעקשים. לוחמים נחושים ומנצחים.

 

אנשים קטנים לפעמים אינם מבקשים להוביל מהפכות ולהיות פורצי דרך או   מורי-הדור, אבל בעצם מהלך חייהם הם עוברים מהפכות ומלחמות ויוצרים דפוסים חדשים בתבונה ובהתמדה ובדממה. לכאורה חנהל'ה ודממה לא בדיוק מתחבר במרחב הציבורי אבל דממה אני אומרת על הבפנים. על הלב. על הקורות והתולדות והמאורעות שבחייה ובחיי יעקב בנה עד שבאו לכאן.

 

חנה ברק בת פניה ויוסף בולוטינה נולדה בלוגנסק שבאוקרינה בי"ח אלול תרפט,  23 בספטמבר 1929. שבועיים לפני ראש השנה. שלוש בנות בבית. המלחמה אחרה להגיע אל ברית-המועצות. רק ב-1942 פולשים הגרמנים לשטחה.
ילדה בת 12 נמלטת ונודדת ובתהפוכות המלחמה מגיעה אל ביתה של אישה פולנייה שאוספת ומאמצת ומגדלת אותה יחד עם שלושת בניה. אומץ הלב והתושייה ותעצומות הנפש של ילדה יהודייה הנודדת על נפשה. בחלוף השנים שבו ונפגשו עם בניה של אותה אישה.

 

כעבור 17 שנים וילד אחד בן שנה וחצי היא מגיעה לארץ ב-1958 כשנפתחו גבולות פולין ליציאת יהודים ב"עליית גומולקה". כאן היא פוגשת את הוריה ואחותה. כשנשאלה על אביו, הייתה עושה תנועת-ביטול בידה ומתווה קו עם אצבע על שפתיה, משמע לא אומר דבר. ואיננו יודעים אם היה אהבתה הגדולה שנכזבה או מן הרשעים הנעלמים מחיי משפחתם.

 

שיכון עולים בנתניה. חנהל'ה עם יעקובי הפעוט. מיד יוצאת לעבוד ולהתפרנס. בכל עבודה. בבישול וניקיונות ועזרה בגן הילדים.

 

המקריות שבחיים היא שהביאה אותה לגן-שמואל. אנשים שעיניהם בבני-אדם. זהבה ומאיר ורנר פוגשים בה כשבאו לבקר קרובי משפחה בשיכון העולים והם שהגו את רעיון השידוך עם מנפרד. מנחם ברק, חבר קיבוץ גן-שמואל. ניצול שואה, ערירי, לבדו מכל משפחתו.

 

חנהל'ה אמרה: יפה הוא לא היה, מבוגר, קרח, אבל אני ראיתי בעיניים שלו שהוא איש טוב. אז הסכמתי. לשנינו היה קשה להתרגל אבל ידענו שלהקים שוב משפחה זה הכי חשוב.

ב-1962 מגיעים חנהל'ה ויעקובי לקיבוץ ויחד עם מנפרד הם עושים משפחה לתפארת. נולדות אילנה ויעלי, והבית מלא אושר אמיתי. והלב מתרחב עם כל נכד ונכדה שנולדים ומרבים אהבה וגאווה.

חנהל'ה רוב שנותיה בקיבוץ טורחת ועמלה במטבח-ילדים ושנים אחרי שנסגר עוד המשיכה להכין את קציצות-התינוקות ופשטידת הירקות שהיום כבר אין כמותן.

 

אנשים קטנים, הם לפעמים גדולים מהחיים במשמע גוברים על קשיים ומעקשים. לוחמים עיקשים ומנצחים. ואין כל ספק כמה גדולה היית בניצחונך.

 

נוחי בשלום וברוך זכרך.



תמונות של חנה מתוך ארכיון הקיבוץ

מזהה  493
העתקת קישור