מריו לם
מריו לם
  25/3/1955
  26/3/2020
ארץ לידה  צ'ילה
הורה של  דפנה, אדם


דברי פרידה – נעמי יצהר


פתאום אדם נמוג, כאילו כך בחר לו.
מותיר אחריו משפחה, אוהבים וחברים.

הפתאומיות הזו, כמו גם השקט שבחר בו,
מותירים אותנו נדהמים והלומים.
כי איך פתאום?
ולמה ומדוע ודווקא עכשיו?

לאן הלך ומה ניחש ליבו?
ואיזה קול קרא לו שיבוא אליו?

מארץ רחוקה, מעבר לימים הגיע.
נער, איש צעיר, את כל חייו בנה כאן בנאמנות ומסירות אין-קץ.
חבר קיבוץ, איש שלוחם על משפחתו בכל הכוח.

במו ידיו בונה ושוב מציב חומה,
תומך, סומך, שלא יימוט הבית, שיחזק האומץ, שיעמיק השורש, שיפרח העץ.

בסערת ימי הקורונה, נדמה עולמות מתהפכים ותוהו מכה בנו בעוצמות שלא ידענון, ואנחנו מטולטלים בין חרדות וכאבים ופחדים.

ואף-על-פי-כן יש לעצור הכל ולהגדיר את צלילותו ודממתו של הרגע,
כדי לומר בקול  רם וברור:

צר לנו על לכתך בטרם עת,
צר לנו על ילדיך - דפנה ואדם שנתייתמו מוקדם כל כך, על קלרה אמם
צר לנו על דיווה ומשפחתך שנותרו בלעדיך,
וצר לנו על לווית ימי הקורונה – מעוטת המשתתפים הזו.

נוח בשלום ובשלווה על משכבך.

* * *

הספד למריו לם | אילן בן שימול "המפעל"

 

במפעל עבד מריו במחלקת הבישול כעובד מן המניין. במהרה התבלט בתוך הצוות, ומונה למנהל המחלקה- תפקיד אותי אייש מספר שנים. באותה התקופה כלל העובדים במפעל היו מהקיבוץ, ותחלופתם הייתה רבה. רבים מהעובדים הוכשרו לתפקידם על ידי מריו, שבסבלנות, מסירות וחריצות אין קץ, לימד והדריך כל אחד מהם כמה שרק נדרש.

 

במסגרת תקופת ניהולו, המחלקה עברה התפתחות אדירה ביכולת הייצור והתפעול. דבר זה התבטא הן ביכולת הקיבולת שלה והן מבחינת הטכנולוגיה שהופעלה בה לראשונה. מריו, שהיה בעל ידע רב במחשוב באותה התקופה, היה אחראי על קידום ופיתוח המחלקה ובכך לקח חלק במהפכה הטכנולוגית שאפיינה את המפעל באותן השנים.

 

בשלהי שנות ה- 80 עבר מריו לתפקיד מורכב לא פחות- מנהל מחלקת המשלוחים של ג"ש. במסגרת תפקיד זה ריכז מריו את כל התיאום בין הלקוחות והתרגום של ההזמנות לייצור, תיאום שתורגם לשליחת המוצרים ללקוחות בכל רחבי העולם. הזמנות ייצור אלו, היו הבסיס לתוכניות העבודה של המפעל באותן השנים. גם בתפקיד זה התאפיין מריו בחריצותו, וביכולתו להוביל עבודת צוות מצוינת. כמו כן, גם בתפקיד זה תרם מריו מיכולותיו הטכנולוגיות והמיחשוביות. בכך, קידם הלכה למעשה תחום זה במפעל באותן השנים. 

 

עזיבתו של מריו את המפעל הייתה בעבור עובדיו וחבריו קשה מאוד. במיוחד לצוות שעבד איתו במשך שנים רבות. כל זאת בזכות אופיו הנעים והחברי שאפיין את מריו לכל אורך תקופת עבודתו.

 

מריו היקר, ללא ספק הליכתך המפתיעה הותירה אותנו המומים וכואבים. אנחנו מלווים אותך מריו בדרכך אחרונה, קהל מצומצם בנוכחותו, עקב הטירוף הכללי שאנו נמצאים בו כרגע. אך, ליבם של מאות עובדי גן שמואל מזון וחברי קיבוץ גן שמואל איתך ועם משפחתך ברגעים אלו.

 

במהלך פגישותינו בחצר לאורך השנים, תמיד התעניינת, ושאלת בנעשה במפעל. להרגשתי, לא עזבת אותנו מעולם. היית ונשארת חלק מאיתנו. תחסר מאוד לבני משפחתך האוהבת, ולנו.

 

ובקשה קטנה אחרונה ממני אליך, שמור עלינו מלמעלה, בתקופה סוערת זו.

נזכור אותך לעד,

חברך, אילן.


תמונות של מריו מתוך ארכיון הקיבוץ
מזהה  510
העתקת קישור