הנשא: קיבוץ, הנדון: הערות, עודד צנטנר על שינויים, הפרטות, ועוד - יולי 2001 (פרסום ראשון 1999 באתר קיבוצים)
הנשא: קיבוץ, הנדון: הערות, עודד צנטנר על שינויים, הפרטות, ועוד - יולי 2001 (פרסום ראשון 1999 באתר קיבוצים)


הנושא: קיבוץ. הנדון: הערות.
עודד צנטנר, גן- שמואל, 1999, עידכון 2001.


"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" (חכם סיני חכם).
הקיבוץ הוא חברה הוליסטית שבה יש קשרים בין כל מרכיבי החיים.
קובץ ההנחות שלפניכם, נותן אפשרות לבחון את הקשרים האלה, וליצור בסיס לבדיקה ודיון של המציאות הקיבוצית
(שבכל מקרה היא מורכבת ולא פשוטה).

שינויים:


1. חבר הקיבוץ הוא בעל זכות ההצבעה (בעלים), שותף לפרנסה (פועל), הבעלים והמשתמש של שירותי הקיבוץ (צרכן). בשלושת התחומים יש שוויון (משפטי) בין כל החברים. זהו מצב משפטי וארגוני יחיד במינו.
אם רוצים להגיע לפתרון אופטימלי בנושא השייך לקיבוץ, אין אפשרות להעתיק (במדויק) מודלים המתאימים לארגונים אחרים, ויש צורך בבניית מודל ספציפי שיתחשב בשוני הארגוני והמשפטי.

2. שינויים אינם מטרה. המטרה היא שיפור המצב. לכן רצוי לתת לתהליך השינוי שם שיבטא את המטרה האמיתית.

3. ביצוע שינויים יעשה בצורה קלה יותר אם בצוות השינוי לא יהיו חברים השייכים ל"ממסד".

4. ישנם קיבוצים בהם כדאי לעשות שינויים במהלך אחד. בקיבוצים אחרים השינוי יצליח רק אם יהיה הדרגתי.

5. ברב הקיבוצים שינויים יצליחו במידה והם מבטאים צורך אמיתי.

6. מטרת חלק מהשינויים בקיבוץ היא חיזוק והגברת היתרונות בשותפות והקטנת החסרונות שהשותפות יוצרת.

7. כל נושא בקיבוץ הוא נושא מורכב. ישנן בעיות מורכבות שהפתרון האופטימלי שלהן חייב להיות פתרון מורכב.

8. לעיתים, דווקא הפתרון הפשוט ביותר מבחינה טכנית הוא גם הפתרון הצודק, השוויוני וההגיוני ביותר.

9. לעיתים חלוקה שווה של כסף בין החברים היא הפתרון הנכון והצודק ביותר לקבוצה גדולה של בעיות מורכבות.


הפרטות:

1. הפרטה בקיבוץ היא תמיד שוויונית יותר מחלוקה- חופשית.

2. ישנם שירותים שבהם ההפרטה תגרום לאי צדק (בריאות למשל).

3. הפרטה גורמת לתחושת חופש גדולה יותר של החברים.

4. שכר דיפרנציאלי יכול להתקיים רק בקיבוץ שיש בו הפרטה מלאה.

5. אפשר לעשות הפרטה מלאה בלי להנהיג שכר דיפרנציאלי.

6. ההפרטה תגרום לעיסוק רב יותר של החברים במחירים ובכסף.

7. הפרטה גורמת להקטנת התלות במוסדות הקיבוץ.

8. הפרטה תגרום בד"כ להצטמקות מוסדות השירות.


ענפי שירות:


1. ענפי השירות נועדו לתת שירות מקצועי, זול וזמין לחברי הקיבוץ.

2. ענפי השירות בקיבוץ זולים משום שאינם אמורים ליצור רווח.

3. ענפי השירות אמורים להיות זולים בגלל הגודל והקביעות של קבוצת
הצרכנים.

4. אם ענף שירות בקיבוץ אינו מקצוע, זול או זמין, כדאי לבחון רכישת שרות אלטרנטיבי.
 

5. ענפי השירות נותנים גמישות לתעסוקת החברים, בעיקר בתקופות של
חוסר עבודה בארץ.

6. כשענף שירות נסגר, שירות חיצוני אלטרנטיבי יהיה בד"כ יותר יקר.


קלפי, דמוקרטיה, קבלת החלטות

1. בהצבעה בקלפי משתתפים היום יותר חברים מאשר בהצבעות בשיחה בעבר.

2. בנושאים הקשורים בחיי הקיבוץ, חבר יכול לקבוע עמדה הגיונית גם אם לא שמע את הדיון בשיחה.

3. גם הקיבוץ הגדול ביותר אינו גדול מידי לקבלת החלטות בדמוקרטיה ישירה (במידה והשיחה משודרת בוידאו).

4. אמון החברים במוסדות הקיבוץ גובר, ככל שתהליך קבלת ההחלטות יותר הגיוני.

5. הטכניקה של קבלת החלטות בכנסת מתאימה גם לקבלת החלטות בקיבוץ :
א. הצעות במליאה (שיחת הקיבוץ)
ב. עיבוד ההצעה בוועדה
ג. הצעת הוועדה במליאה
ד. הגשת הסתייגויות
ה. הצבעה על כל הסתייגות בנפרד
ו. אישור ההצעה.

6. ככל שמצב הקיבוץ קשה יותר כך גדלה חשיבות הצורה הפורמלית של תהליך קבלת ההחלטות.

7. בעת קבלת החלטות בעלות פוטנציאל פגיעה בזכויות של חבר או שכבת חברים, רצוי שתובא בחשבון (מראש) ההשלכה המשפטית של ההחלטה.
כלומר, מה תהיה החלטת בית-משפט, במידה ותוגש תביעה ע"י החברים הנפגעים.

תעסוקה ועבודה:

1. בתקופות של חוסר עבודה בארץ, האינטרס הכלכלי של הקיבוץ הוא שרוב החברים יעבדו בקיבוץ.

2. הקיבוץ מחויב תמיד לספק תעסוקה לחבריו.

3. מחוייבות הקיבוץ מתבטאת בפיתוח הענפים הקיימים, הקמת ענפים חדשים, הכשרת החברים, ועזרה במציאת עבודה בענפי הקיבוץ או מחוצה לו.
 

4. מחוייבות הקיבוץ אינה משחררת את החברים מחובתם הבסיסית לקחת חלק בפרנסת הקיבוץ.
 

5. במקרים קיצוניים של התרופפות תחושת החובה של החברים, לגיטימי שהקיבוץ יצור כלים חדשים ונוהלים חדשים לשיפור המצב.
 

6. מחויבות הקיבוץ לספק תעסוקה לחבריו גדולה ממחויבות המדינה לאזרחיה בנושא זה.

7. בקיבוץ שבו החברים עובדים בענפים השייכים לקיבוץ, ושכרם שווה, אין, למעשה, הבדל בין הרווח של הענף לבין שכר העבודה של החברים בענף. החלוקה הקיימת שרירותית, ונועדה להקל על קבלת החלטות ניהוליות. היא אינה מבטאת חלוקה אמיתית בין הכנסות (רווח) להוצאות (שכר עבודה).


8. העבודה היא לא רק אמצעי להבטחת הפרנסה היא גם יוצרת קשר בין אנשים ומאפשרת מימוש יכולות אישיות.


מוטיבציה והערכת עובדים:

1. המוטיבציה של העובד היא גורם בעל משמעות כלכלית מכרעת.

2. המוטיבציה של העובד גדלה ככל שגדלה תחושת השייכות.

3. הערכת עובדים יעילה כוללת אלמנטים שאינם ניתנים למדידה כמותית.

4. ישנו ניגוד לוגי מסוים בין מוטיבציה שבבסיסה מדידת זמן או משכורת לבין מוטיבציה של "בעל עניין" במפעל.

5. בהערכת עובדים, הגורם החשוב לארגון הוא התפוקה של העובד ולא הנוכחות. מדידת נוכחות משפרת את תחושת השוויון בין העובדים ואת יכולת הבקרה של המנהל.

6. תפוקת העובד תגדל ככל שמימוש הפוטנציאל האישי שלו יגדל (על פי הרגשתו האישית).

7. המוטיבציה של העובד גדלה ככל שיש לו תחושת שוויון גדולה יותר כלפי המנהלים ועובדים אחרים.

8. במקרים רבים ענף בקיבוץ יגביר את סיכויי הצלחתו אם בנוסף לניסיון להתאים את העובדים לענף, ייעשה גם מאמץ להתאים את הענף לעובדים.


9. כל עובד מכיר את מקום העבודה שלו טוב יותר מכל מומחה חיצוני. המסקנה שינויים בתחנת העבודה יתנו תוצאה טובה יותר אם העובד יהיה שותף בתהליך השינוי.
 

המעמד המשפטי:

1. בסיס ההסכמות של הקיבוץ הוא בעל משמעות משפטית.

2. בקיבוץ, כמעט לכל החלטה יש משמעות תקדימית.

3. החלטות בקיבוץ מחיבות התייחסות מתוחכמת, משום שהן כוללות דילמות של האינטרס הפרטי מול האינטרס הציבורי, השפעת ההחלטה על המצב החברתי ותחושת היחד, המשמעות התקדימית, השפעות לעתיד ועוד.

4. מחוץ לקיבוץ מותר לאזרחים לעשות כל דבר שאינו עבירה על החוק.

5. האינטרס של הקיבוץ שולל התנהגות שפוגעת בבסיס ההסכמות, גם אם אין זו עבירה על  החוק.
 


שכר דיפרנציאלי:

1. קיבוץ שעובר לשכר דיפרנציאלי משנה את המצב המשפטי של החברים והקיבוץ.

2. במעבר לשכר דיפרנציאלי יש לעשות הפרדה ברורה בין הבעלות על הנכסים לבין התמורה בעד העבודה בנכסים אלו.

3. כמעט בלתי אפשרי למדוד בצורה כמותית את התרומה האמיתית של החברים לקיבוץ בתחומי הכלכלה, החברה או התרבות.


4. הוותק הוא המדד הרלוונטי היחידי לצבירת זכויות בקיבוץ.

5. שכר דיפרנציאלי גורם לחלוקה לא שווה של הכנסות הקיבוץ.

6. בקיבוצים בהם מספר רב של חברים אינם עובדים, מעבר לשכר דיפרנציאלי יכול לשפר את מצבו הכלכלי של הקיבוץ.

7. רצוי והוגן שמעבר לשכר דיפרנציאלי ילווה בשיוך נכסים לחברים ע"פ הוותק.

8. פעילות כלכלית ומדיניות השקעות בקיבוץ, נועדו גם לקיום רמת החיים וגם להעלאת ערך הנכסים (צרכני ויצרני).

בעת ביצוע שינויים כמו מעבר לשכר דיפרנציאלי או הפרדת המשק מהקהילה, יש לקחת בחשבון גם את ערך הנכסים הקשורים לשינוי.

9. במעבר לשכר דיפרנציאלי יש לבנות מבנה ארגוני חדש שימנע מצב של ניגוד אינטרסים, וישמור על מינהל תקין.

 

שיתוף ושיוויון:

1.כיום ניתן להתייחס לערכים "שיתוף" ו" שוויון" גם במדדים של תועלת כלכלית, במיוחד כשהדגש הוא על שיתוף בייצור ושוויון בצריכה (כולל שוויון הזדמנויות, שוויון בפני החוק ועוד?)

הכוונה היא לביטוי הכללי של ערכים אלו, ולא רק בקיבוץ.

2. הקיבוץ הוא חברה רב גונית מבחינת הגיל, הצרכים, ההשקפות, היכולות, וצבירת הזכויות של החברים.

3. למרות הגיוון הזה, הקיבוץ הוא חברה שבה יש "שוויון משפטי" בין החברים.

 

כללי:

1. רוב החברים החיים בקיבוץ מרוצים מחייהם (באופן יחסי)

2. אם הם לא היו מרוצים הם לא היו חיים בקיבוץ

עודד צנטנר, גן- שמואל, 1999, עידכון 2001.

 

תגובות לדף