הרהורים נוגים והגיגים חגיגיים לראש השנה,(הוקרא במסיבת ראש-השנה), עודד צנטנר 17.9.2001
הרהורים נוגים והגיגים חגיגיים לראש השנה,(הוקרא במסיבת ראש-השנה), עודד צנטנר 17.9.2001

הרהורים נוגים והגיגים חגיגיים לראש השנה
עודד צנטנר, ראש השנה תשס"ב, 17.9.2001


המקמה הוקראה במסיבת ראש-השנה ע"י מזל פרנק.
תמונות מהמסיבה בח"א
ברכת האתר לראש השנה
ערב טוב וחג שמח.
ביום שלישי האחרון נפל דבר,
והעולם כבר לא יהיה אותו עולם שהיה לפני כן.
הטוב והרע, הגדול והקטן, השגוי והנכון.
החלש והחזק. הצודק והטועה, הסכנה והבטחון.
כולם כבר לא מה שהיו ,מאותו יום בו נפלו המטוסים מהשמיים,
ובו נפלו השמיים עצמם .
ולמרות שגם אנחנו, חלק מאותו עולם,
הרי שהעולם הקטנטן שלנו בעצם לא השתנה מי יודע מה..
אותם חלומות, אותן בעיות, ואותן צרות.
שרק הגודל (או הקוטן) היחסי שלהן,
נתפס היום כחצי נחמה. (ולפעמים גם כחצי נקמה).
ושוב חוזרת אותה תפילה ותקווה,
שתהא לנו באמת שנה שקטה וטובה.
אז מה היה לנו השנה?
המחסן הלוגיסטי של הדוכן ,הפך מתכנית לנתון.
הפרטת המזון עברה עם לחץ פיזי מתון.
הקומוניזם מת, וגם הסוציאליזם כבר מזמן עובדה בנאלית,
מה שגרם בהכרח, להחלפת העובדת הסוציאלית
ההצטרפות ל"שורש", היא טיפול שורש בכיוון הנכון,
גם שיפור השירות וגם חסכון.
תקציב ההיגיינה : עולה ויורד, זז לשם , וחוזר להנה.
ואפשר מזה להבין, שתקציב תמיד קשור עם היגיינה.
לפי כמות המחשבים שנגנבו השנה,
אפשר לחשוב שאנחנו מעצמת-על.
(אך יתכן שהסיבה היא פשוט : שאצלנו זה הכי קל)
תהליך אסא כשר, אינו מצליח להתקשר.
וזאת עוד הוכחה שגם אם זה כשר, ואפילו כשזה לא מסריח,
זו לא ערובה שאכן זה יצליח.
מלוא הטנא איחולים, לצוות הכבלים שהוציאנו מהכבלים,
ובלוח זמנים סביר, הוא המיר את הממיר, בתנופה ובסדר
והכל מבלי שיצאנו מהכלים. (ויתכן שגם יצאנו פחות מהחדר)
המון תודות לאברהמי על עבודה מסורה ודבקות במטרה, על המאמץ והכל...
וברכת הצלחה, לצפריר ועילם, שלוקחים את הפנימיה, ובגדול!!.
וגם לנו, מסקנה שיכולה לעודד לעזור:
כי מקום שאויש ע"י שכיר, זה לא תמיד מצב של אל-חזור.
ברכת שנה צוהלת וטובה, לכל הסוסים שלא ברחו מהאורווה.
למבקר הפנים שאכן יפנים, (ולא רק כלפי חוץ),
שסדר יכול וצריך להיות , אפילו... בקיבוץ.
לשתי התנועות שנורא רוצות להתאחד, אבל להשאר קצת שונות,
אני מאחל שישארו תנועות הוגנות ,ולא תנועות מגונות.

בשנה שעברה אחלתי לכולנו שנה טובה ,
עם הרבה תקווה, ומעט שמיטה.
ואתם כבר יודעים היום, איך היא בדיוק היתה.
לכן אסתפק הפעם באיחול הפופולרי והקבוע:
שרק לא יהיה , הרבה יותר גרוע.
שהבריאות לא תקפוץ לשמיים, מספיק שתהייה בסדר
ומתכנית האם והאב, הדוד והסב, שנגיע לשיפוץ בחדר.
שנת הריון ופריון, שנת יצירה חדשה,
גם אם טרם החלטנו, על חופשת הלידה הגמישה.
שיתקיים הגעגוע, לשבוע רגוע.
שבוע אחד שאין בו פיגוע.
שלא נתבייש שאנחנו עדיין קיבוץ.
ושנוכל להידבר,בלי מנחה מבחוץ.
(ככה סתם לדבר ולגשת.... ).
והכי הכי חשוב : שיירד כבר סוף סוף הגשם.

כשאבק המאורעות ההיסטוריים הגדולים שוקע, אנחנו חוזרים אל החוויה בנסיון לשחזר היכן
בדיוק היינו כשזה קרה?.
השנה תזכר בזכות 3 ארועים חשובים ששינו את פני העם והעולם.
ומעכשיו נזכור לתמיד:
איפה הייתי כששרון כבש את השלטון ?.... .איפה הייתי כשמגדלי התאומים התמוטטו
?......איפה הייתי כשקראתי בפעם הראשונה את המכתב האנונימי ?..

אז זה הזמן לצפות, ולקוות, ולהתעודד,
ואת המכתב האנונימי הזה, כתב צנטנר עודד.
שנה טובה ולילה טוב.
תגובות לדף