דברים לסיום תקופה בריכוז משק, איציק לשם, אוקטובר 2001
דברים לסיום תקופה בריכוז משק, איציק לשם, אוקטובר 2001

דברים לסיום תקופה בריכוז משק
איציק לשם, אוקטובר 2001

(דברים שהוקראו ע"י איציק במסיבת סיום התפקיד כמרז משק)
למדור: "דוח מועדת משק"
לדיווחי משקי כלליים
בפתח הדברים ברצוני להודות לחברי הקיבוץ על האמון
שנתנו בי ועל ההזדמנות שהעניקו לי להיות שותף בצוות
המוביל של הקיבוץ בשני תפקידים מרכזיים גזברות
וריכוז משק בעשור פלוס האחרון.

אישית אני מרגיש שמיציתי את ההזדמנות הזאת עד תום.
אי אפשר להגיד שנהנתי מכל רגע, אבל מרוב הרגעים,
והיו הרבה כאלה, בהחלט כן. היו גם רגעים של סבל והיו
שתרמו לכך אבל הסך הכל מבחינתי הוא חיובי ביותר.
אם נקביל בין גן שמואל לביני, במבט לאחור, אפשר לומר שבין 1989 ל- 2001 גדלתי עם
(הבנק) הקיבוץ. בסוף שנות השמונים לאחר שנים של אינפלציה ושחיקת ההון העצמי שלנו,
חילופי השלטון, יצוב האינפלציה וכל הבעיות שנוצרו בעקבות כך (הוצאות מימון אדירות
לבעלי חוב, והתמוטטות המערכת הקיבוצית) הציבו אותנו בנקודת שפל נמוכה ביותר, אבל עם
תשתית פיזית ובעיקר אנושית התאפשר שינוי כיוון וצמיחה לנקודה שבה אנחנו נמצאים
היום. ושוב הגלגל מתהפך. לפני עשור בלבד לא היה הפארק המסחרי אפילו בתכנון, מחזור
המכירות של חרושת שימורים היה כ- 30 מליון דולר, החקלאות היתה גדולה יותר מהיום.
במהלך העשור הונפק המפעל פעמיים וגייס הון בהקף של 55 מליון ₪. הוקם מרכז
מסחרי לתפארת גן שמואל, ומדינת ישראל. הדוכן הכפיל בעשרות מונים את המכירות והפך
להיות נדבך מרכזי במשק. קמו מספר פעילויות עסקיות חדשות שמטרתם לענות על צרכי
החברים: כגון גיוון מבנה העיסוקים ופיזור מקורות הפרנסה. החקלאות קצת הצטמקה אבל יש
לה תרומה הרבה מעבר להיקף המכירות והרווח.

במסגרת תפקידי כמרכז משק ראיתי את התפקיד המרכזי בבנית התשתיות שיאפשרו צמיחה של
כלכלה וחברה בריאה לאורך זמן. כאשר אני אומר תשתית, אני מתכוון למגוון נושאים
שיוצרים ביחד תנאים הכרחיים אבל לא מספיקים לצמיחה.
- תשתית זה מערכת הנהלת חשבונות שיכולה לתת משוב לביצוע בזמן אמת ובאמינות, מענה
לכל מודל התנהלות שנבחר כמתאים.
- תשתית זה מערכת פיננסית איתנה שתאפשר לתת מענה לפעילות השוטפת ולפיתוח גם בתקופות
קשות.
- תשתית זה גם מערכת קשרים עם רשויות איתם יש לנו יחסי גומלין כמו המנהל, המועצה
האזורית, גרנות, חדרה, משרד החקלאות, רשות הניקוז, הועדה המקומית והמחוזית לתכנון
ובניה ועוד הרבה גופים שכל פעילות חדשה וקיימת צריכה לקבל את אישור של אחד או יותר
מהגופים האלה. כל הנושאים האלה הם כאמור תנאים הכרחיים אבל לא מספיקים על מנת לתחזק
ולקדם את המערכת האדירה של גן שמואל. החברים, מערכות היחסים בניהם, היוזמה
המוטיבציה האמונה והיכולת בשיתוף פעולה הם הגורמים שמשלימים את התמונה .

יש לנו גם לא מעט בעיות ולחלקן אני רוצה להקדיש מספר מילים:
- בתחום הניהולי לא הצלחנו עדיין לבנות מודל של משוב בין חברים בענף לבין עצמם ובין
הענף למערכת. מודל כזה חשוב ביותר שיתקיים על מנת לקדם אנשים וענפים להשגים שיאפשרו
להתמודד עם המציאות הקשה.
- לעיתים אנחנו משחיתים זמן ואנרגיה רבים מידי לטעמי על התכתשויות מיותרות. זמן יקר
שחסר בקידום ופיתוח.
- לפעמים אנחנו גם שוחקים חברים בתוך המערכת וגורמים לחלקם להיפלט פנימה או החוצה.

אנו נמצאים בתקופה חשובה ביותר בחיינו הקיבוציים. מצד אחד החלפת המלחמה הקרה
בגלובליזיה מציבה בפנינו אתגרים קשים וכללי התנהגות קשוחים ביותר בעסקים המחייבים
רמת ניהול גבוהה ביותר. מצד שני האתגר בהמשך בנית חברה, שתהיה אי של יציבות, המשמרת
את התרבות, הערבות ההדדית, שוויון ערך האדם והעבודה, המימוש העצמי ותחושת החרות.
ערוב של כל אלה ביחד יכול לגרום לפיצול אישיות, איתו צריך לחיות ולהתמודד אם
ברצוננו לשרוד.

לצערי הפתרונות אינם קלים. השכר הדיפרנציאלי, שיוך הנכסים או שיוך הדירות לא יביאו
לנו את הישועה, אלא עבודה קשה, השקעה בטיפוח ההון האנושי שמירה על יחודנו כחברה תוך
כדי ההתאמות הרלונטיות . היום, יותר מתמיד, חשוב בעולמנו המשתנה לטפח את הרגשת הבית
והשייכות למשפחה הגדולה.

בתחום העסקי חשוב להיות פתוחים ליוזמות של חברים ולביסוס עסקים במערכת הגן-שמואלית,
תוך כדי לקיחת סיכונים מחושבים. ברור שבעסקים המרכזיים צריך להשקיע את המרב ואת
המיטב, להסתכן כמה שפחות כי הם מקור הפרנסה העיקרי שלנו. בתחום התעסוקה יש נקודה
נוספת שמבדילה אותנו מכל מערכת אחרת. הדאגה ליצירת מקורות פרנסה נחוצים מאתגרים
ומתאימים לכל חברי הקיבוץ.
בכל הנאמר עד כאן לא התיחסתי כלל למצב הביטחוני, יחסינו עם הפלסטינאים שמוסיף עוד
נדבך של אי ודאות שלא לדבר על העולם שאחרי התקפת הטרור בארצות הברית אין ספק שבעתיד
הקרוב נאלץ לכווץ את רמת החיים שלנו ולנהוג בכללי זהירות מוגברים. קשה להגיד היום
היכן בדיוק נפגע מהמיתון הצפוי בעולם ובארץ אבל אין לי ספק שהוא לא יפסח עלינו.
כאופטימיסט בלתי נלאה כפי שכבר ציינתי בעבר אני מאמין בפוטנציאל שלנו לצאת מחוזקים,
אני מבסס בטחון זה על איכות החברים החברה והתשתיות שנוצרים פה יום יום כבר 80 שנה.

במשך התקופה עבדתי עם הרבה חברים, התחושה שאתה עושה ופועל למען החברה שלך ביחד עם
החברים נותנת הרבה כח ואנרגיה להמשיך.

לצידי עבדו ארבע מזכירות, כל אחת בדרכה תרמה למערכת ולכולן מגיע תודה רבה על התרומה
ועל שהיו צריכות להתאים את עצמן אלי.
לבסוף המשפחה שלי "שנפגעה" מכך שהתפקיד שואב אותך באופן מלא מצאת החמה עד
צאת הנשמה ואם לא די בזה היא צריכה לספוג את כל התסכולים ומצבי הרוח. ללא
העזרה שלהם לא הייתי מסיים חמש שנים אנטנסיביות אלה מבלי להתאשפז.

איציק לשם
למדור: "דוח מועדת משק"
לדיווחי משקי כלליים
תגובות - פורום "שיחת קיבוץ"
תגובות לדף