הצעה בנושא שיחת הקיבוץ – 'הקצב' והגילוי הנאות, ישראל רפפורט, 12/3/2002
הצעה בנושא שיחת הקיבוץ – 'הקצב' והגילוי הנאות, ישראל רפפורט, 12/3/2002

הצעה בנושא שיחת הקיבוץ – 'הקצב'
והגילוי הנאות
ישראל רפפורט, 12/3/2002

קודם כל ברכותיי על רענון הסדרי השיחה, דבר טוב והכרחי כשלעצמו,אך בהחלט לא מספיק.
בשיחה מתאריך 9.3.2002 נאמר בין היתר, ש"החשוב הוא ההחלטות", שלב זה מסכם את תהליך יצירת
ההחלטה תוך ההסתייגויות ושיפור ההצעות ע"י המציעים, לבסוף ידרשו החברים להחליט בין ההצעות
השונות: המקורית או המקורית המשופרת, או הצעות חלופיות. נכון וטוב - אך לא מספיק.

הרקע להצעה
ההצעה
א. מועדי הדיווחים:
ב. המוסדות והועדות שחייבים בדיווח ציבורי:
תרומת ההצעה לשיפור התהליך הדמוקרטי
הרקע להצעה
שיחת הקיבוץ איננה רק "צינור" לשכלול ולשיפור הצעות החלטה לקראת ההצבעות בקלפי. היא הרבה יותר
מזה!

מקובל, במקומותינו, שהחלטת שיחת הקיבוץ היא תמצית ה"שכל המשותף" . החלטה זו עברה תהליך
שיפורים, תוך דיונים וחשיבה על ידי המציעים השונים, [מוסדות, ועדות והחברים] משתתפי תהליך
עיצוב ההצעה הם כדברי עודד צנטנר, 'בעלי המניות ומייצגים הכי טוב את האינטרסים שלהם' –
מתוך שיקולי עלות-תועלת, וההבחנה בין הטווח המיידי, הבינוני והארוך.

שיחת הקיבוץ היא לב הדמוקרטיה הישירה וההשתתפותית שלנו, היא מקום המפגש של החברים, 'בעלי
המניות': הריבון.

השיחה היא ה'פרלמנט', קרי הגוף המחוקק את אורחות חיינו, היא מקום המפגש של דעות, עמדות והצעות
שונות – היא המקום (אצלנו בקיבוץ) בו ראוי שיתנהל 'הדיון הציבורי', אחד מביטוייה
החשובים של המכונה הדמוקרטית, הכוללת את הפרדת הרשויות: הגוף המבצע (מוסדות וועדות), הגוף
השופט (כנ"ל...), והגוף המבקר (עכשיו בדיון).

[הערה: תנאי הכרחי (ולא מספיק) להשתתפות של החברים בשיחה הוא החשיבות, המידע, הקצב, ההכרעה
האמיתית בין חלופות, וגם טיפוח מסורת של הדברות והתנהלות מסודרת, שקופה ומשתפת, כל אלה אינם
תלויים במבנה השיחה, ישירה או מייצגת (מועצה) – הם נכונים תמיד ובכל מבנה ארגוני .]

הדיון ציבורי 'מתנהל ממילא' כל הזמן, בשבילי הקיבוץ, בחצר, בחדה"א... אולם, דיון ציבורי
מסודר, מנומק, בעל משקל ובעיקר בעל אחראיות והשפעה – יכול להתקיים רק במסגרת מובנית,
בעלת כללי משחק ברורים מוסכמים והוגנים – שיחת הקיבוץ.

ההצעה
בנוסף להצעות האחרונות, אני מציע לקיבוץ להחליט בשיחת קיבוץ על חובת דיווח של המוסדות והועדות
השונים על פעילותיהם, במסגרת שיחת הקיבוץ ובפרקי זמן מוגדרים וקבועים לאורך השנה.

א. מועדי הדיווחים:
1. תחילת השנה: סיכום השנה הקודמת והצגת התכנית השנתית (ורב שנתית) כולל מטרות של כל ועדה /
מוסד, ותקציבים. [בגלל אילוצים תחילת השנה: ינואר/פברואר].

2. תחילת כל רבעון: דיווחים שוטפים, מעקב תקציב, עמידה במטרות, הצעת שינויים בעקבות 'שינויים'
בביצועים ועוד. (הערה: אפשר לשקול כל שליש במקום כל רבעון...).

ב. המוסדות והועדות שחייבים בדיווח ציבורי:
א. מזכירות.
ב. משק - אישור תכנית משק, מקורות ושימושים (מתבצע).
ג. עבודה.
ד. מפעל וענפים גדולים נוספים.
ה. גזברות: תזרים + פנסיה.
ו. הוצאות קיום.
ז. בניה.

בדוחות הרבעוניים של המשק דיווחים של הענפים הגדולים - לצד הנתונים הכלכליים.
בדוחות הרבעוניים של הוצאות קיום: מוסדות וועדות גדולים – לצד הצגת מעקב התקציב.

תרומת ההצעה לשיפור התהליך הדמוקרטי
1. חובת הדיווח של הגופים המבצעים לגוף המחליט, שהוא שיחת
הקיבוץ.
2. יציקת תכנים ומשמעות (נוספים) למוסד שיחת הקיבוץ, ו'קצב
מחזורי שנתי' להתנהלות הציבורית שלנו.
3. ניהול המוסדות גם ע"פ תקופות הדיווח ל'בעלי העניין', החברים
– המקובל בכל חברה תקינה.

לתגובות - פורום "שיחת קיבוץ"
למדור: חברים דעות וסיפורים
ה ד פ ס ה
תגובות לדף