השגות על התקנון הרדום - עודד ילין 6/11/2002
השגות על התקנון הרדום
עודד ילין - 6/11/2002

הצוות לשיוך נכסים קיבל על עצמו בכתב המינוי להמליץ על תשובות לחברים במקרים של התרופפות הערבות ההדדית ושינויים מרחיקי לכת באורחות חיי הקיבוץ, וזאת מתוך מטרה לחזק את הבטחון האישי של החברים.

התקנון הרדום אינו הדרך הנכונה לכך כיון שהוא נשען על ההנחה שכל הדברים מבוססים רק על החלטות של חברי הקיבוץ ורצונותיהם.
בהרצאה של אריאל הלפרין קיבלנו חיזוק להערכה שרק קיבוץ מבוסס מבחינה כלכלית יכול לשמור על חברה שיתופית ושוויונית. גם אז הקיבוץ לא נמצא בשיווי משקל יציב ואם יקלע למשבר כלכלי יתקשה להיחלץ מהמשבר ללא שינוי באורחות החיים.
כיוון שכך, צריך לעשות פעולות ממשיות שיגבירו את בטחון החברים ויציבות הקבוץ כעת ולא להסתפק ביצירת תקנון למגירה.

ובכל אופן מציע הצוות "תקנון רדום" אבל אומר שעדיין לא קיבל הכרעה האם ההסדר יהיה איום בפירוק הקיבוץ על הפעלת הטריגרים או הסדר כלכלי שניתן לחיות איתו.

המחלקה המשפטית של הקיבוץ הארצי המליצה בזמנו על עריכת תקנון רדום שיבוסס על העקרונות הבאים:

א. אפשרות להמשך החיים יחדיו גם אם הקיבוץ יהפוך למשהו אחר.
ב. הבטחת זכויות החברים בכל הגילאים בלי קשר לתפקיד ומקום העבודה ברגע נתון. (מצוטט מתוך פרוטוקול הישיבה של הצוות עם אמיר גנז ורחל הלוי)

לשיוך נכסים בהליך כמעט אוטומטי יש מחיר כלכלי כבד, החל מתשלום מס הכנסה על הקצאת המניות, ערעור היכולת להבטיח מקומות עבודה לחברים וערעור על המשך השליטה של הקיבוץ בתאגידים הכלכליים והענפים החקלאיים.

לא ניתן להסתפק באמירה הכללית שההסדר החברתי כלכלי יבוא גם הוא לדיון.
זה הנושא שצריך לבוא ראשון לדיון על מנת שלכולם יהיה ברור שזהו תקנון שהפעלתו אינה מערערת את הבטחון הכלכלי של החברים והוא לא מהווה איום או עונש בעת הפעלת הטריגרים.

לגבי הטריגרים אני משוכנע שבשלב שני ובאוירה של הסכמות אפשר לדון בכך בצורה יותר טובה וחופשית ואולי אפילו לחבר את הדיון הזה עם הדיון על מסמך אסא כשר.

מסמך "רוח גן שמואל" - אסא כשר
תגובות לדף