המלחמה על דמי הקליטה – לעצור את כדור השלג!!
שלמה בר-לב



 
המלחמה על דמי הקליטה – לעצור את כדור השלג!!

עקרונות התהליך

הקונסנזוס

בשונה מתהליכי קבלת החלטות אחרים הנהוגים בארגונים, התהליך שואף להגיע להסכמות מלאות בקונסנזוס, ללא הצבעה או הכרעה ניהולית. בכך גדל באופן משמעותי הסיכוי ליישום ההחלטות, מאחר והוצאתן לפועל תתבצע מתוך שיתוף פעולה והבנה שבגיבוש התוצאות השתתפו כל בעלי העניין, וכי הן התוצאות הטובות ביותר שניתן היה להגיע אליהן. התהליך מכוון לקונצנזוס מלא ומתפשר על רוב גורף הנקבע על ידי הקבוצה, רק לאחר שנעשה כל מאמץ לתת מענה לאינטרסים של המיעוט והובנו המשמעויות של הסכם חלקי, וכאשר כל המשתתפים בתהליך מבינים את ההחלטות המשותפות, יכולים לחיות איתם ולהסביר מדוע אלו ההחלטות הטובות ביותר.

 

ניהול מו"מ על "טקסט יחיד"  -

בספרם הידוע Getting to Yes, הציעו פישר, יורי ופאטון את המונח – משא ומתן של "טקסט יחיד". תהליך בניית ההסכמות שואף ליישם רעיון זה, ע"י יצירה הדרגתית של מסמך משותף לכל בעלי העניין.  לתהליך בניית ההסכמות לא מגיע כל צד עם מסמך כוונות או טיוטא מוכנה מראש מטעמו. השאיפה היא לייצר מסמך זה בהדרגה במהלך הדיונים של הקבוצה או תתי הקבוצות, והמשך שיפורו תוך שיתוף פעולה בין הצדדים באופן שיעצים את מידת קבלתו ע"י כולם.

 

יחסיות, הכלת נקודות מבט שונות

אחת מהנחות  העבודה המרכזיות בתהליך היא שאת הסוגיה הנתונה במחלוקת ניתן לראות מנקודות ראות שונות, וכי נקודות המבט של השותפים לתהליך מושפעות מתפיסת עולמם הסובייקטיבית,  מניסיונם  בעבר, מאישיותם, ולא מעט – מהפרשנות שהם נותנים לאינטרסים של הזולת. כפי שניסחו זאת פולג'ר ועמיתיו:

"תפיסתם של אנשים בקונפליקט היא שיש להם מטרות ואינטרסים מתנגשים, האחרים נתפסים כמקור הפרעה להשגת המטרות שלי. מילת המפתח כאן הינה תפיסה".

מלאכת בניית ההסכמות נותנת במה ולגיטימיות מלאה לתפיסות השונות של כל בעלי העניין, יהיו רבים ככל שיהיו, ואין היא מחפשת את "התפיסה הנכונה" או את האמת האבסולוטית בתיאור המצב או בפתרונות המוצעים. מנחי התהליך שוקדים על יצירת התנאים הנוחים ביותר עבור כל משתתף בתהליך על מנת שיוכל לבטא בחופשיות את תפיסתו ואמונתו, כשם שגם את מגבלותיו ואילוציו. מתן במה דומה לכל בעלי העניין מייצרת בסיס מידע משותף רחב יותר משהיה בעבר לצורך ניהול משא ומתן על פתרונות למצב הנתון.

 

הכרה הדדית

במצבי קונפליקט ומחלוקת בדרך כלל חשים האנשים מאוימים ומותקפים, ועל כן הם מתרכזים בהגנה עצמית ובהתבצרות בעמדותיהם ותביעותיהם. שאיפת התהליך היא להעביר את המשתתפים מנקודת התחלה זו, אל נקודה בה יוכלו להיות יותר פתוחים, קשובים, ואמפאתים כלפי האחרים. מעבר זה מצריך שימוש במיומנויות של תקשורת בינאישית, של הקשבה פעילה ושל נכונות לעבד את המידע הנשמע, ולהבין את השפעתו על הדעות הקודמות של השומע. לפיכך מנחי התהליך מקדישים זמן ומחשבה לתהליך של יצירת הכרה הדדית בין בעלי העניין.

 

הגדרה מחודשת של הסוגייה

בדומה לסיפור המרתק על טום סוייר, ועל הדרך בה הפך את מלאכת סיוד הגדר מעבודה בלתי נסבלת למקור תענוג עילאי, שכל ילדי השכונה היו מוכנים לשלם בכל רכושם על מנת לזכות בה, כך שואף תהליך בניית ההסכמות לייצר עבור המשתתפים הגדרה מחודשת ונקודת מבט אלטרנטיבית על המצב.

"לפרש מחדש משמעו לשנות את המערך או את נקודת המבט המושגית ו/או הרגשית, אשר על פיהם פועלים במצב כלשהו, ולשים אותם במסגרת אחרת, ההולמת במידה שווה או אפילו טובה יותר את העובדות של אותו מצב ממשי... הדבר המשתנה כתוצאה מפירוש מחדש היא המשמעות המיוחסת למצב, ומשום כך גם תוצאותיו..." (4). הבנה אלטרנטיבית זו, אליה נחשפים בעלי העניין, מאפשרת להם לזנוח את נקודת ההסתכלות איתה נכנסו למחלוקת, נקודה שהכילה את תפיסות העולם והאינטרסים שלהם בלבד. היא מקלה עליהם לתת מקום משמעותי יותר לאינטרסים המשותפים לכולם ולאלה של שותפיהם לתהליך בפרט. הגדרה מחודשת זו מקדמת את יצירת ההכרה ההדדית בין בעלי העניין.

 

אחריות המשתתפים בתהליך לתהליך ותוצאותיו

האחריות המלאה של בעלי העניין לניהול המו"מ הוא עקרון מרכזי בתהליך, עקרון המאתגר את המשתתפים והמנחים כאחד, בודאי בתהליכים עם מספר רב של משתתפים. המנחים מכוונים את התהליך ומתפקידם לוודא שהוא מתנהל בכיוון הרצוי ולפי העקרונות שיקדמו את הכיוון הזה, אך הפעילים והעוסקים במלאכה הקשה של ניהול המו"מ הישיר הם בעלי העניין עצמם. לעיתים יתנהל המו"מ בפורום המלא של כל המשתתפים בתהליך, ולעיתים יתפצלו המשתתפים לניהול מו"מ בתתי ועדות או קבוצות. כך או כך, תישאר האחריות הן ליצירת הפתרונות והן לבחינת האטרקטיביות שלהם, בידי בעלי העניין עצמם. בהנחיית המנחה, יהיה עליהם לייצר פתרונות הלוקחים בחשבון את האינטרסים ששמעו מהאחרים ואת שלהם גם יחד. כפי שניסח זאת פרופ' ססקינד, מהוגי תהליך בניית ההסכמות: "למשתתפים בתהליך בניית קונסנזוס יש הן זכות לצפות שאיש לא יבקש מהם להפחית בחשיבות האינטרסים שלהם, והן את האחריות להציע הצעות שיענו על האינטרסים של כולם, כמו גם על אלה שלהם עצמם ".

מעל לכל ספק ברור, כי תהליך בניית ההסכמות דורש מהארגון ומבעלי העניין השקעת זמן ואנרגיה, אולי יותר מאשר בכל תהליך קבלת החלטות אחר. אולם תרומתו של התהליך ביצירת המחויבות ליישום ההחלטות היא גדולה ביותר. לא פחות מכך, תורם  התהליך לחיזוק מערכות היחסים שבין בעלי העניין בהמשך דרכם המשותפת בקיבוץ, ובכך באים על שכרם הארגון והמשתתפים בתהליך כאחד.

                                                                                   

שלמה בר-לב


תגובות לדף