ברכה לראש השנה - תשס"ח
רשם: עודד צנטנר

 

ערב ראש השנה תשס"ח.

 

ערב טוב לכל המסובים.

ראש השנה זו הזדמנות, ולפעמים הכרח

לשלוח שוב מבט אחורה, זהיר ומפוקח.

יש התרגשות והתרחשות ולפעמים יותר,

גם אם עיתים הסערות - הן רק בכוס התה.

מישהו אמר פעם שטיפשות: זה לחזור על אותה פעולה, וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת.

אז מה לא היה לנו:

פרשות נחשפות חדשות לבקרים, ואף אחד לא שם

עדיין לא מצאו פתרון כנגד הקאסם.

בני סלע שבר את כל הכללים

עם תרגיל די פשוט לשוטרים מתחילים.

לעמי אילון כבר אין, אפילו לא תירוץ,

פרץ לא פרץ, וגם חלוץ נשאר בחוץ.

לכל מכסה יש סיר, ולכל אוכף – סוסים

לכל משקפת מסתבר יש גם שני מכסים.

לא לכולם יש המזל שיש ליצחק תשובה,

ומאיר בראון לא סיים את הדיון עם "תנובה".

אילן שדה ויענקלה בכר מתגוששים לעין כל, בזירה,

ואף אחד עוד לא החליט מי הטוב ומי זה הרע.

אולמרט בינתיים נשאר די יבש,

הבורסה יורדת והדולר גועש,

ודרור קשטן גם הוא כנראה לא קוסם,

לא הצליח לבנות לאנגלים רוב חוסם.

 

ורק פרס בדיוק  בגיל הנכון,

סוף סוף מתבשם מתחושת ניצחון.

 

ומה עוד היה לנו?

חזרנו לרגע לימים רחוקים, כשהיינו יפים וצעירים:

עם דני פקטורי,וחג  ביכורים, כמובן גם כל השירים.

המיזוג לא שאלה, כי הוא מזמן עובדה

אבל דורש הרבה מאד מאמץ ועבודה.

יש כבר צוות שמטפל ב"קרן-מילואים",

ולחינוך יש הנהלה -  זה טוב וגם נעים.

שמחה גדולה לקלנועית ולכל ילדה וילד -

סוף סוף השלימו לעשות יופי של טיילת.

מחסומים נמתחים על הכביש כמו חוט

לא עניין של נוחות רק  מבטיח בטיחות.

סידור הרכב התחיל ברגל ימין

גם אם עדיין לא תמיד, הרכב הוא זמין.

אחרי הרבה שנים "בית אורי" יעשה מתיחת פנים,

מוסיף כבוד וגאווה וזכר לבנים.

גם האתר קיבל שדרוג, יש פעילות ברשת

ושלושה מזכירים שביחד יוצרים - גם תקווה משולשת.

ללכת זה ספורט ולנסוע זה כיף

כי גם לנו סוף סוף יש כבר כביש שעוקף.

הרישום מתנהל אך עדיין, לא מוצאים את כל השמות,

זה מראה שבשביל הסכמה, לא מספיק "נייר הסכמות".

הקרח באלפים נמס, והחמסין שוב מכה,

וגם השדרוג של "בית דורות", כנראה עוד קצת יחכה.

 

תודה למי שלא מתח יותר מדי ת'חבל.

שנה טובה לד"ר סיביליה שמרחיקה כל סבל.

תודה לכל מי שנתן, מי יותר ומי קצת פחות

תודה לכל מי שהוכיח שאין לו כלל אחות.

לצעירים - על היזמה והארגון שלוחה ברכה -

כי המסיבות כה מוצלחות בשטח הבריכה.

תודה לעמיר שנתן את הטון

ולאורך שנים הוא היה - העיתון.

מברוק למי שכבר שופץ

ברכות לכל מי ששובץ.

 

תודה למי שתרם לשמחה, ולמי שמילא את הדג,

ותודה אמיתית לצוות - שממשיך לסבל את החג.

 

אלון מזרחי אמר פעם: "שבשביל לנצח צריך לתת את המקסימום המינימלי".

ואנחנו יודעים שאפילו המקסימום המקסימלי, לא תמיד מספיק.

אז ברשותכם (והפעם בלי חרוזים...): איחולי הצלחה לרינה, ישראל ומוטי

שחשבו שעברו את השלב הקשה, אבל עיקר העבודה עוד לפניהם.

הצלחתם - יותר משתלויה בהם תלויה בשיתוף הפעולה של כולנו.

ולא צריך יותר - מקצת קרדיט, ומילה טובה, ופירגון,

כדי לעשות את הקיבוץ ליופי של ארגון.

 

ובמה הכי טוב לגמור?

כמו שאומרים ב"פרימור":

שנמשיך להיות צעירים, עשירים ויפים ורזים,

גם אם "זה לא תמיד אנחנו, כי אם התפוזים...".

משורר צרפתי ותיק אמר: "שכל ההנאה במריבות, זה שאפשר לעשות שלום"

אז שתהיה השנה הבאה, שנה של שלום ושלווה,

שנת הריון ופריון, והרבה הרבה אהבה.

לילה טוב וחג שמח.

 

עודד צנטנר.

ערב ראש השנה תשס"ח.

 

 

 

תגובות לדף