האמת על מקרה צבייה וראשיד
מאת ראובן שפירא

האמת על מקרה צבייה וראשיד

ההיסטוריה כידוע משתנה לפי מי שמספר אותה, וגם במקרה של צביה וראשיד שינה אותה לגמרי הסיפור הרשמי שהופץ על-ידי הקיבוץ הארצי שהתקשה לשאת את חרפת האמת המרה על המשחק הפוליטי המלוכלך ששיחקו מנהיגיו כדי לדכא את קבוצת המרדנים הצעירים בראשות רן כהן שנמניתי עליה, ואת אפרים ריינר שהיה מדריכה הרוחני. בניגוד למה שכתב יצחק כץ הקיבוץ הארצי לא יזם את הפנייה לגן שמואל לקלוט את צביה וראשיד אלא זו הייתה יוזמתנו, ומיכה זכאי ז"ל העלה את ההצעה כשנפגשנו עם הזוג תוך כדי הפעילות בחטיבה הצעירה במפ"ם חדרה, לאחר שהזוג סיפר על היחס השלילי של שכניהם בשיכון יוספטל. אחרי דיונים בחטיבה הצעירה בקיבוץ הופנתה ההצעה למזכירות וכמנהג הימים ההם היא פנתה לשאול את דעת הנהגת הקיבוץ הארצי, וזו אמרה באופן רשמי שאינה מתנגדת, אבל מאחורי הקלעים דאג יערי לסנן לנאמניו את עמדתו השלילית ואלה היו ראשי המתנגדים שהצליחו להכשיל את ההצעה. יערי ונאמניו רק שכחו לקחת בחשבון איזה "מטעמים" תעשה מכך התקשורת כפי שאכן קרה (חוץ מעל המשמר שהכחיש כמובן את המשמעות הגזענית של ההחלטה), ואז הם מיהרו לחפש קיבוץ שימחוק את חרפת ההחלטה, וכפי שתמיד השמאלנים דאגו לעזור ליערי פטרונם שקידמם לעסקנות בקיבוץ הארצי, נרתמו שמאלני עין דור למשימה וקלטו את הזוג (הוכחות לסימביוזה בינו לשמאלנים מצויות בספרי: www.transformingkibbutz.com).

 

סיבת משחק מלוכלך זה הייתה החשש מהצלחה נוספת שתירשם על שמו של אפרים ריינר, אחרי שכבר רשם לזכותו הצלחה גדולה בבחירות 1961 כמנהיג החטיבה הצעירה של הקבה"א ולמרות זה לא זכה לקידום במפ"ם/קיבוץ ארצי כי נחשב לתומך של חזן והעז לבקר את יערי על הערצת ברה"מ ועל יחסו השלילי לקבוצת "מן היסוד" האנטי בן-גוריוניסטית במפא"י. יערי ונאמניו השמאלנים עסקו בדיכויו ודיכוי תומכיו כגון בנקו אדר ז"ל (מי שמפקפק שיעיין בספרו של יוסי ביילין "בנים בצל אבותם"), והצלחת הדיכוי הובילה בסופו של דבר לעזיבתו של מי שככל שאני יודע היה המוח המבריק ביותר שהיה אי פעם לגן שמואל ויזם חידושים היסטוריים שכולנו חיים מהם עד היום (למשל הסדר ההתחלקות ברכב במחיר מסובסד). מטרת-משנה של יערי ושות' היתה דיכוי קבוצתנו שגם כן מרדה ב"הנהגה ההיסטורית". למשל רן, מיכה ועבדכם כצירי גן שמואל לועידת הקבה"א נבחרנו ל"ועדה המסדרת" שבה כמעט אף ציר לא רצה לשבת כי זו היתה תמיד חותמת גומי להחלטות ההנהגה, ושם כמעט הצלחנו להוציא מהועד הפועל כמה עשרות מנאמני ההנהגה כדי להכניס לשם את מנהיגי "צעירי הקבה"א" שכבר התקרבו לשנתם ה-50 אך עדיין נחשבו בלתי-בשלים להימנות עם הקובעים את דרכו של הקבה"א; רק התערבות אישית של חזן הביאה לדילול הכנסת "הצעירים" על יד החזרת עשרות מהמוצאים הותיקים והגדלת הועד הפועל כך שהפך עוד פחות אפקטיבי מבחינה פוליטית.

 

במבט היסטורי אין ספק שיערי ונאמניו הצליחו במשימתם הפוליטית, ו"הצלחה" זו יחד עם שורת "הצלחות" דומות קודם ואחר כך, הן ההסבר הראשי למשבר הסופני של התנועה הקיבוצית שאנו מצויים בו כיום.  

 

ראובן שפירא     

תגובות לדף