יוצרים שפה משותפת: סיכום מפגש עם ממלאי התפקידים

תמצית הדברים שנאמרו במעגלים לחשיבה משותפת

במפגש האחרון, 15.7.14:


במעגל 1.

הקיבוץ של היום – מה מאפשר לי באופן אישי/משפחתי/קהילתי?

ü     לבחור איפה לעבוד באחריות אישית, ללא סד, תוך עידוד להגדיל הכנסות.

ü     מעברי עבודה וקריירה, בלי דאגה של נפילה ברמת הפרנסה.

ü     חינוך, דיור, התפתחות מקצועית, מרחבים – כאילו יש כאן הכל. חיים מאוד טובים.

ü     קיים מחזור של רמת ההתפרנסות בגילאים השונים. אני חושב על זה כמעגל של ערבות הדדית ברמת הפרנסה לאורך שלבי החיים.

ü     הנכס הגדול – אהבת המקום.


האם מתקיים אצלי פער בין הרצוי למצוי?

o       התלות במערכת – שמישהו אחר יחליט עבורי – משאיר אותנו בעמדת ילדים-הורים.

o       העובדה שכביכול מספקים את הכל – מאפשרת שליטה חיצונית ומעודדת התבוננות על האחר (מה הוא מקבל). החיבור כלכלית לכולם, לי זה קשה ומבלבל.  

o       מטריד אותי שכהורה – שלא אוכל לעזור כלכלית לילדים שלי.

o       אחת מתופעות הלוואי הלא רצויות בקיבוץ - שחברים לא לוקחים אחריות כי הם לא חייבים! בעיני זה נכון להעביר יותר אחריות לחבר על חייו. המצב הנוכחי מבלבל.


באופן ספונטני, השיחה נעה ליחסים שבין ממלאי התפקידים לבין החברים:

o       בהכללה, אני בוטחת בממלאי התפקידים, אבל כחברה, קשה לי עם חוסר השליטה וחוסר החיבור למצב האמיתי.

o       אתם כמת"פים עובדים בשקיפות ומרבים לפרסם, אבל רבים לא מבינים ולכן מתקשים להתחבר ולהיות מעורבים.

o       לכם כמת"פים, יותר קל לחשוב עם מי שכבר מבין, אבל זה לא מכניס אותנו כשותפים.

o       כמת"פ חסר לי שהחברים לא באים לבקש מידע ולשאול. הועדות כולן פתוחות.

o       בקיבוץ לחיי הקהילה יש ערך, שלא הובא לידי ביטוי במצגת. זה משקף את חוסר האיזון המתמשך בין חברה וכלכלה בקיבוץ ויש צורך למצוא דרך לאזנם.

o       יש הרבה קולות שונים בקיבוץ – כדי לקיים שיתופיות צריך לשמוע אותם.

o       קיים פחד להשמיע קולות 'אחרים', וגם בהנהגה קולות שמתנגדים להם. חיוני השיח.

o       נח לנו כחברים, לנתב את הפחדים והחששות שלנו לכיוון המת"פים. כל עוד החברה לא יודעת מה היא רוצה מעצמה – יש בעיות.

o       כמת"פ, אני ער לאחרונה לקונפליקט מובנה בין עשייה לבין שיח: כשאני מכוון לעשיה, אני פחות משוחח. כשאני בשיח – אני פחות מקדם עשייה.

o       כמת"פים אנחנו מבינים שיש פער בין העברת הידע לציבור לבין קליטתו. לאחרונה למדנו על רעיונות לצימצומו שקיימים בקיבוצים, כגון כינון מועצה ושולחנות עגולים.

o       בקשה מכם כממלאי התפקידים: לכתוב את דיווחי הפורומים השונים באופן בהיר, גם עבור מי שלא היה בדיונים ולא מכיר את הנושא.

 

במעגל 2.

אם היו מציעים לך היום למלא תפקיד בקיבוץ...?

·        לא "מציעים" למלא תפקיד: חברים צריכים לבחור זאת, ולא לחכות שיציעו להם.

·        אני מקבלת סיפוק ותגמול מעצם העשייה בתוך הקהילה בה אני חיה. הידיעה שאני יכולה לעשות שינוי משמעותי.

·        הייתי רוצה לראות מערך בו הצעירים ממלאים תפקידים והמבוגרים מייעצים.

·        "חוכמת הזקנים" יכולה להיות מסוכנת ולתת תחושה כופה. אנחנו רוצים להסתכל קדימה.

·        ממלא תפקיד צריך, יותר מהכל, לדעת להקשיב לאנשים. להיות בן אדם, לא לחשוב רק על עצמו. ידע לא מספיק, צריך יכולות רגשיות.

·        דווקא לאחרונה יש נחת - נכנסו הרבה צעירים למילוי תפקידים בקיבוץ.

·        יש הרבה מאוד מה להפסיד במילוי תפקיד: המון שעות עבודה, סיכסוך עם חברים.
בתקשורת מול ממלאי תפקידים בקיבוץ יש הרבה אלימות, תוקפנות, האשמה, חוסר פירגון אישי. הילדים והמשפחה נפגעים מכל אלה.

·        אנשים שיש להם מה לתת מעדיפים לבנות קריירה בחוץ. מילוי תפקיד בקיבוץ אינו "משתלם".

·        לא תמיד מי שמוכן למלא תפקיד- הוא המתאים ביותר לתפקיד.

·        ממלאי התפקידים הם משרתי הציבור. צריכים לדעת להקשיב ולעבוד ביחד, בצוות. הרעיון הוא שותפות ושיתוף.


איך בכל זאת נפתח 'עתודה ניהולית'?

·        'עתודה' לא עובדת: אנשים נרתעים מהצבעה בקלפי, ו. מינויים יכולה לפסול שמות שהציעו מש"א.

·        הצעה ליזום 'מעגלי חשיבה' בין צעירים לממלאי תפקידים שונים. במעגלים כאלה ניתנת לצעירים אפשרות ביטוי, וחשיבה משותפת. לייצר הבנות ורצון לקחת אחריות.

·        הקמת מערך של "יועצים", שאיתם ניתן להתייעץ במילוי התפקיד. ממלא התפקיד יכול לבחור לעצמו את היועץ, ולא דווקא האחרון שמילא את התפקיד.

·        חשוב לפתח התמקצעות בבחירת ממלאי תפקידים. בשיטה של פנייה ספונטנית מועדת מינויים לחברים בחצר - אנשים מסרבים, זה שוחק ומייאש. מצד שני, נבחרים אלה שהתנדבו ולא בהכרח המתאימים. לא לפחד מהרעיון של ממלאי תפקידים חיצוניים - הקהילה הזו חשובה מספיק בשביל להשקיע בזה.

·        חשובה הכשרה תמיכה וליווי מקצועי ומקיף לממלאי התפקידים, במורכבויות שונות בהם נתקלים המת"פים, ובשלבי התפקיד השונים.

·        ועדת מינויים מיותרת, היא אינה מקצועית, ואינה מצליחה לעשות עבודה יעילה במערך הקיים היום. עושים את זה כל עוד לא הוחלט אחרת, אבל לא מאמינים בה.

·        תגמול של ממלאי תפקידים / בני זוגם: בייביסיטר, קלאב-קאר, סיוע בניקיון ועוד. הטבות שיעזרו לאנשים ויעודדו למלא תפקידים. קורה היום במשמר העמק.

 

פרט לכך הובעו:

ý                      פידבקים חיוביים למצגת, לרוחב היריעה ולדרך הממחישה והמורכבת שהוצגה.

ý                      היתה הקשבה רבה ודיבור מכבד ורגיש לזולת.

ý                      היו חילוקי דעות, אשר נאמרו בצורה מכבדת.

ý                      מעורבות ועניין של כל המשתתפים במעגל, כולל של אלה שלא התבטאו.

 


במליאה המסיימת נאמרו הדברים הבאים:

ý    חשוב להמשיך דיבור משותף כזה.

ý    עם הצעירים – לעשות עבודה קבוצתית.

ý    היה לי חשוב להגיע דווקא למפגש הזה – קירבה אנושית חשובה לקשר.

ý    למה הגיעו כה מעט? יתכן והציבור אדיש, אבל אולי זו לא הסיבה היחידה.

ý    המצגת היתה מעניינת ומובנת. השיחה במעגלים מוצלחת, חסרה ביומיום שלנו.

ý    כמת"פ אני מרגיש טוב עם מה שהיה כאן – השיח מאוד חשוב. מודע לקושי להעביר את המסר ולהגיע לציבור – אני מאוכזב שלא הגיעו יותר.

ý    נחוצה חשיבה יצירתית ורעננה.

ý    החווייה עבורי היתה טובה והכילה הקשבה והבנה הדדית. משער שחלק מאלה שלא באו חששו מפורמט השיחה השונה והלא-מוכר ולכן נמנעו.

 

לסיכום: 'הכל מקופל בשאלה: מה יקרה שעוד לא קרה?'(ישראל אלירז)

האחריות על כולנו – חברים וממלאי תפקידים – לשנות את הדינמיקה וליצור כאן משהו חדש, שעוד לא קיים, אבל מתאים שיתקיים בתקופתנו זו.

 

תגובות לדף