יחי הפולק הארצישראלי || האוצר של ההתיישבות העובדת, עכשיו בחרוזים
שבת שלום

יחי הפולק הארצישראלי

האוצר של ההתיישבות העובדת, עכשיו בחרוזים

אלפי פזמונים שחיברו חברי ההתיישבות העובדת היו הולכים לאיבוד 
אלמלא המאגר האינטרנטי שהקים יפתח מזור, חוקר זרעים מקיבוץ שדה בוקר


כמו הקיבוץ, כך אחת התופעות המוזיקליות הייחודיות לישראל, המוזיקה הקהילתית שחוברה בהתיישבות העובדת, שקעה וכמעט נעלמה מהעולם. ימי הזוהר של התנועה הקיבוצית הביאו עמם פרץ יצירה שהניב רבבות שירים. חלק קטן מהם, למשל "אגדת דשא" (שנכתב לכבוד חתונתם של עוזי ואיוה בקיבוץ משמרות), "ביתי אל מול גולן" (הגרסה המומלצת היא של שמעון ישראלי) או "בית הערבה" חילחלו אל הזרם המרכזי, שהקיבוצניקים קישרו לברנז'ה התל־אביבית המשוקצת. אבל רוב הפזמונים לא ממש כיוונו להתפרסם מעבר לטקס ביום המשק אי־שם, או חנוכת אסם ("מלאו אסמינו בר").

המלחינים, הכותבים והזמרים היו אגדות חדר האוכל, אבל המשיכו להזיע בפלחה. בשנים האחרונות, הפזמונים היפים עוררו פחות ופחות עניין והזרם המוזיקלי חרב, עד שלפני כשנתיים התעורר יפתח מזור מקיבוץ שדה בוקר. הוא הבחין שאת התרבות שעליה גדל במשמר הנגב איש לא מכיר מחוץ לקיבוץ, והחליט לרכז את השירים מהקיבוצים וקצת מהמושבים באתר מיוחד, "שירה עובדת" 
(shira-ovedet.kibbutz.org.il).

מזור.
מזור. "כתבו לקהילה ולא לתהילה". צילום: אליהו הרשקוביץ.

כמו היוצרים הגדולים שהוא מעריץ, מזור, דוקטור לביולוגיה שעובד כחוקר זרעים, עושה את מלאכת הקודש התיעודית שלו בהתנדבות, אחרי שעות העבודה. "זה תחום שובה לב ומקסים שנדחק לאחור", הוא אומר. "זו הקלאסיקה שלנו. המוזיקה הקהילתית היא למעשה הפולק הארצישראלי, שכמו הפולק באירופה ובארצות הברית, הגיעה מהכפר".

 
לקט לשבת מאתר "שירה עובדת" - מיוחד לקוראי "הארץ"
 

מזור, בסיוע מיכאל וולפה ונחצ'ה היימן, פנה לקיבוצים ולמושבים והעלה לאתר עד כה כ–2,000 שירים, כשעוד אלף בדרך. "היוצרים כתבו את השירים לקהילה ולא לתהילה", הוא חורז. "לפעמים כותבים מהקיבוץ התפרסמו, כמו למשל שלום חנוך, וכך השירים שלהם הגיעו לציבור הרחב. אבל השירים נועדו לתרבות הפנימית העשירה שרק בני אותו קיבוץ הכירו. זו ממש תרבות בתוך תרבות, תרבות מקבילה לעולם המוזיקה הישראלי. גם אם 10% מתוך 3,000 השירים שחשפנו מצוינים, זה כבר המון שירים טובים שאנחנו מנגישים לציבור".

מזור אומר שהקיבוץ המוזיקלי ביותר הוא רמת יוחנן בזכות החבר מתתיהו שלם רב־המעללים ("שיבולת בשדה"). כשאני שואל אם יצא ליוצרים קצת כסף מהלהיטים, מזור מתפלץ. "מה פתאום? הם לא ידעו מה זה כסף. שלם, למשל, היה רועה צאן. לפעמים, בקיבוץ הארצי, העניקו ליוצרים יום חופש בשבוע כדי ליצור". מזור טוען שהאוטופיה הסוציאליסטית יצרה סגנון בלי אח ורע. "זה ז'אנר ייחודי בעולם של יצירה קהילתית", הוא אומר.

מלבד תוכניות נוסטלגיה ברדיו, הפרסום הגדול ביותר של האתר עד כה היה בידיעה באתר הגמלאים מוטק'ה. "אבל כשהשבוע האתר נפל לכמה שעות, קיבלתי המון טלפונים. לא רק קיבוצניקים, גם ירושלמים התלוננו", הוא מתגאה.

את קריסת התחום בשנות ה–80 קושר מזור לכניסת הטלוויזיה לבתים. "אנשים כבר לא נפגשו כל כך לראות תרבות יחד. הקפיטליזם המתגבר והמהפך החלישו את הנושא הקהילתי. גם נושאי השירים הפכו ליותר אישיים ופחות קהילתיים. לאתר העלינו שירי רוק שנכתבו בקיבוצים אז. בהתחלה חשבתי לקרוא לאתר 'שירה ע(א)ובדת', כי האתר משמר תמונה שנעלמה, שירים שלמעשה הלכו לאיבוד".

ילדי קיבוץ רוקדים, 1950. צילום: גטי אימג'ס
ילדי קיבוץ רוקדים, 1950. צילום: גטי אימג'ס.

שיר שלום / ציקי דיקשטיין, קיבוץ נירים 1958

תראו רבותי שיגיע היום
אצלנו בגבול יהיה עוד שלום
ואנחנו ניסע לחאן יונס לסרט
עם עבדול ווהב, בערבית מדוברת.
 
יבוא עוד היום וניסע אז כולם
אל חוף אל־עריש ונשחה שם בים
ונאכל שם פלאפל, נשתה שמה ערק
נמצוץ מנרגילה, נלגום גם קפה
 
את מגדל השמירה לחופו של הים עוד נוביל
ולמעלה למעלה ישב לו בנחת מציל
הוא ייקח משרוקית וישרוק —
"אדוני אל תלך שם רחוק"
וזוגות ישחקו בכדור והכל כרגיל.
 
דרומה ניסע בקרונוע כחול
מדבר ענקי מסביב ים של חול
נטפס זהירים למרומי פירמידה
נצעק אז לחברה תזוזו הצדה.
 
נשב על הקיר ולמטה נגלוש
כשרק נעמוד יסתחרר קצת הראש
לרכבת נחזור ונגיד לקונדוקטור
רוצים כבר הביתה כל זמן שיש אור
 
ובערב שישי במגרש נשחק כדורסל
משחק רציני עם שופט, מזכירות וקהל
וקבוצת "הפועל" עבסאן
וה"פועל" נירים כמובן
הם יחליפו פרחים, נאומים, ברכות ובכלל
 
בלילה בחוץ יעבוד לו פלח
וסטן ורמון הוא איתו לא ייקח
ואיכר ערבי עם עגאל וכפיה
עם עדר פרות מן החושך יופיע
 
ישבו זה מול זה ישיבה מזרחית
ישימו באמצע ארגז ומפית
והשניים יאכלו, ידברו על בצורת
על לול ועל רפת ומחיר של נשים
 
ובמקום תעלה על הגבול ורובים בעמדות
עוד יבנו שם בתים עם גגות אדומים וגינות
עוד תראו שיגיע היום
בשדה יסתובב השלום
עוד תראו.

קישור לדף של גן שמואל באתר שירה עובדת

למשלוח קבצי שירים, מנגינות או מילים 

הנה הדוא"ל  shiraovedet@gmail.com


תגובות לדף