גן שמואל נפלה ב-10% ביומיים: המשבר בקרים גרם לצניחה במכירות
ערן עזרן: TheMarker

גן שמואל נפלה ב-10% ביומיים: המשבר בקרים גרם לצניחה במכירות




06:59 | 26.08.2014 | מאת: ערן אזרן     


יצרנית חומרי הגלם למשקאות נאלצה להתמודד ברבעון השני של השנה עם ירידה בהזמנות מלקוח מרכזי ברוסיה וצניחת הרובל - לצד האטה כללית בענף המשקאות הטבעיים ■ הרווח הנקי של החברה נפל ב-78% - ל-900 אלף דולר בלבד

תכונה רבה הורגשה ביומיים האחרונים סביב המניה של יצרנית חומרי הגלם לתעשיית המשקאות הקלים, גן שמואל . ביום ראשון נפלה מניית החברה ב-7.5%, ואתמול - ב-2% נוספים, תוך שהיא מרכזת מחזורי מסחר גבוהים פי כמה מהממוצע היומי. נפילת המניה נובעת כנראה מתוצאותיה הכספיות של החברה שפורסמו ביום חמישי סמוך לנעילת המסחר, ובהן דווח על צניחה של 13.5% בהכנסות ברבעון השני ונפילה של 78% ברווח הנקי - ל-900 אלף דולר בלבד.

 

משקיעי גן שמואל, שהורגלו בשלוש השנים האחרונות לתשואה שנתית חיובית של 40%, לא היו מוכנים לחדשות הרעות. מאז 2011 הציגה מניית החברה תשואה חיובית של 165%, תוך שהיא משאירה מאחור יצרניות מזון ענקיות ישראליות כמו  נתונים גרפים עבור שטראוס גרופ  (תשואה חיובית של 47%) ונתונים גרפים עבור אסם  (תשואה חיובית של 49%). הראלי במניה העלה את שווי השוק של החברה לכחצי מיליארד שקל - הגבוה מאז התחילה להיסחר בבורסה.

 

  

 

 נוסף על ייצור חומרי גלם לתעשיית המשקאות הטבעיים והקלים, גן שמואל מייצרת מיצים טבעיים (באמצעות המותג פרימור) ומוצרי עגבניות. החברה, הנמצאת בשליטת קיבוץ גן שמואל שבשרון, היא יצואנית המזון המעובד הגדול ביותר בישראל. לפי נתוני המועצה ליצוא מוצרי פרי הדר, חלקה של החברה מכלל היצוא של תעשיות אלה מגיע לכ-54%. כ-88% ממכירות החברה - כ-250 מיליון דולר ב-2013- מופנות ליצוא לכ-40 מדינות, ובכלל זה מערב ומזרח אירופה והמזרח־הרחוק.

פרט לחברי קיבוץ גן שמואל, מי שנהנו מהשגשוג בפעילות של גן שמואל ומהראלי התלת־שנתי במנייתה היו האגודות השיתופיות גת, בית ניר ומחלבות יוטבתה המחזיקות בחברה 12.64%, 12.64% ו-6.32% בהתאמה. גם הגופים המוסדיים נהנו מהעלייה, ובהם הקופות המשתתפות ברווחים של כלל ביטוח (5.42%), קופות הגמל של כלל (2.88%) וכספי הנוסטרו של חברת הביטוח כלל (0.68%).

ברבעון השני נאלצה גן שמואל לספוג ירידה של 10 מיליון דולר בהכנסות - ל-63 מיליון דולר. הירידה החדה בהכנסות נובעת מהמשבר הגיאופוליטי בין אוקראינה לרוסיה, על רקע סיפוח חצי האי קרים, שיצר מצד אחד מחסור במזומנים ובאשראי ברוסיה, וגרם מצד שני להיחלשות הרובל מול הדולר; אלה גרמו לקשיים ללקוח מהותי של החברה ברוסיה - החברה־הבת של פפסיקו העולמית - שנאלץ להקטין הזמנות באופן מהותי.


"נערכים להקטנת הוצאות"

סמנכ"ל הכספים של גן שמואל, יצחק לשם, אמר: "יש ירידה חדה בביקושים ברוסיה; זה נובע ממצב הרוח של הקונים, ממחסור באשראי ומצניחת הרובל ב-5%. האמברגו שהוטל על רוסיה, פוגע בכלכלה במדינה ומקשה על הלקוחות שלנו לייבא מוצרים.

"בתקופות כאלה הצרכנים מצמצמים הוצאות, מעדיפים לחסוך ונצמדים לכסף. אנחנו נערכים להקטנת הוצאות באמצעות צמצום עלויות של חומרי הגלם, וכאופציה אחרונה - גם באמצעות פיטורי עובדים. מובן שאם תימשך הירידה בביקושים, היא תשפיע גם על ספקים שלנו".

לצד המשבר במזרח־אירופה, שאחראי למחצית מהירידה בהכנסות, סבלה גן שמואל ברבעון החולף מהאטה כללית בענף המשקאות הטבעיים בעולם, שנמשכת - עם עליות ומורדות - מאז 2008. כתוצאה מהירידה בהכנסות החברה, הרווח הגולמי צנח מ-16.8 מיליון דולר ל-11.8 מיליון דולר - ירידה של 30%, והרווח התפעולי נפל ב-80% - ל–1.1 מיליון דולר בלבד.




למרות הקשיים ברבעון השני, נהנתה גן שמואל בשנים האחרונות מהגאות במחירים של רכזי התפוזים והאשכוליות הלבנות - מוצריה העיקריים. המחירים של שני הרכזים גבוהים כיום מהממוצע הרב־שנתי בשל שני גורמים שונים - רכז התפוזים נמצא אמנם במצב של עודף היצע, אבל מאחר שאת רובו המוחלט של המלאי מייצרים יצרנים מברזיל (השולטים לחלוטין בשוק), המחירים אינם יורדים. מנגד, רכז האשכוליות נמצא במחסור, ולכן מחירו גבוה.

עם זאת, האסטרטגיה העסקית של גן שמואל אינה מבוססת על מכירת רכזים סטנדרטיים, שהם סחורה לכל דבר (Commodity) התלויה באירועים עונתיים, מצאי פרי או תנאי אקלים. בפועל, החברה מתבססת על הידע והטכנולוגיה שצברה התעשייה החקלאית, כך שמוצריה ייחודיים ומותאמים לדרישות ספציפיות של הלקוח. אסטרטגיה עסקית זו מאפשרת למתן את התנודתיות במחירי המוצרים, אבל אינה מונעת אותה לחלוטין.

 

תגובות לדף