גוונים בקשת
שלמה בן-זאב
גוונים בקשת

החוברת שהפיק שאול קנז לחג הקיבוץ מסבה חיוך נחת לקיבוץ ולמתבונן בו, מגיע לשאול -"יישר כוח", בסלנג הקיים - "שאפו", ולמסייעים בידיו.

בעידן שכל שנכתב מופץ בדיגיטציה נרחבת ומשמש כ"אמת"/"היה כתוב" הייתי רוצה לצבוע בגוונים נוספים חלקים מהכתוב.
המבנה שמשמש לאכסון אוכל לכלבים ולחתולים נקרא בילדותי "הסוכה הירוקה", נבנה בידיהם של נגרי גן שמואל. המתחיל במצווה היה שלמה אילן (-"שלמק") כשהמטרה מחסן לציוד גינות הנוי. משהתפוררה הגיע זמנו של שאולי רוזנטל, אפשר שזה היה בזמן ששלמה הגני ניהל את הבנייה אצלנו ואולי יצק את בסיסה.

בנימין אטינגון קיבל מלגת ללימודיחקלאות בארה"ב, עקב קשיי פרנסה נאלץ להישאר לעזרת משפחתו ועבד בבית הספר- "מקווה ישראל". בשעה שניומקה לפי שאול קנז, היה מלא גאווה מול גודל התירס בכברה והתריס ביצירו אל מול התבל, השיח בנימין לתומו אמת חקלאית, "התירס הגדול שלנו ש- 3.5 מטר גובהו, גדל על חשבון מספר הקלחים שגידל אצלנו". ניומקה גבה הקומה זעם על גימוד יצירתו הברואה ובזעמו על הפיחות, הטיל בכוח את בנימין על מחרשה סמוכה. סוף דבר בנימין הרביץ את תורת החקלאות למושבי הסביבה בהולכו רגלי אליהם, וניומקה במכונית הסאאב היה למנקז נחל חדרה ופעיל מרכזי בחקלאות באזור.

באשר ל "צ'כים" היסטורית רובם סלובקים, עם מסורת יהודית דוברי מספר שפות, ולפחות הורי. מינקותם היו סמוכים על התרבות הגרמנית, כשבביתם דיברו ביידיש, גם ב-"חדר" שלנו דיברו בה בכדי שלא אבין, עם עלייתם החליטו שהם מדברים רק עברית, בה אימא לא שלטה אולם אבא מהישיבה ידע. יש לשער שבכדי שהמקומיים/הבנימינאים לא יבינו דיברו בנוכחותם בהונגרית.

מכיוון שבאידיש הבדיחה נשמעת יותר טוב מדי פעם דרשתי לשמוע ולקבל תרגום (תמצית אחת שאני זוכר את הפאנצ' היידישאי שלה מספרת על ילד שהוריו מתגאים בפני המכרים על שליטתו בשפה, הוא מראה על הרגל וקורא לה יד, על האצבע הוא מכריז ששמה אוזן המכרים שואלים בהתפעלות איך הוא יודע הכול ואז בהצביעו על ראשו הוא אומר בשביל זה "תוחס מוזמן האבנ". שמשמעו בעברית: "בשביל זה צריך תחת/ישבן", האינטונציה באנגלית נשמעת כ- Tuchas muzman haben).

באשר למימד הרעיוני הם היו לאורך שנים בתנועה כחניכים/מדריכים /שליחים, במסגרות אלה התמודדו עם ה-"בונד" ה"קומוניסטים" ולכן שלטו בעיקרי המרכסיזם-לנינינזים.

את הגירסה המחייבת בנימינאי להתחיל ב" מצוות הסקס", רק אחרי קריאה במרקס אני מכיר לפי אימי בדיאלוג הבא:
ש' - "אינך מתעמקת במרקס? אני נרדמת עם מרקס לפני השינה!"
ס' – "אני נרדמת עם מורי".

כל הנכתב כאן בא לאתר היות והיו טעויות במובא ממה שכתבתי. כמו כן תמונת השיטפון מנוגדת לחלק הלירי שבמילותיי, אך לא לשאר, אצרף את השלם.





לחג הקיבוץ - "למה כובע?" – גשם

 

נשאלתי איך חברתי לעניין הגשם, אולי זה התחיל ברחם  אימי בשנת שיא הגשם 1001 מילימטרים שניחתה על גן שמואל ב-1944/5. כשנוברים במניעים למהלכנו בחיים מגיעים לנימים שונים,  שבין קליטת החושים לעיבודם במילים המנסות לאפיינם. אני מרגיש פתוח לטבע ולמילים,  מתוך האמירות של הטבע הספרות השירה והמנגינות שביניהן,  התפתחה הערכתי למתרחש וניסיון להבין ולאמוד תופעות שונות. בילדותי התפעלתי מכוחות ההרס של מזג האוויר, זכור לי שקראתי ספר של ברטה חזן על האדם המרסן את הטבע ועם כל גאוותי על הצלחות האדם מה שמשך אותי היה צירוף המילים בכותרתו: "איתני הטבע.. ."שהתכתב עם קפטן נמו גיבורו של ז'ול ורן. הביטוי שלהם במקומנו היה בהצפות נחל חדרה של ילדותנו,  זו הייתה התפעלות משצף המים הבוציים הסוחפים עצים ירקות צמיגים ואף פגר של פרה, פריצת סוללת הרכבת וכמעט טביעה של אנשים.

 

למדידת הגשם בגן שמואל "נמשחתי למלוך" על ידי "המודד" של גן שמואל בנימין אטינגון.

הוא החל בה לאחר מסעו ברכבת לטכניון שבחיפה בשנת 1936 וקבלת מד גשם בתקן בריטי הקיים עד היום. לפניו לדבריו נמדד הגשם על ידי צשק וניומקה בדרך שאימצו לעצמם. כל הנתונים הועברו על ידו בסוף כל חודש במעטפה לשרות המטאורולוגי. כיום כל יום גשם מועבר במייל ומאוחסן באמצעים דיגיטליים נגישים לציבור באתר הקיבוץ ובמיילים.

 

נפלה בזכותי מדידת עונת השיא החדשה 1059 מילימטרים ב-1991/2. כל הנובר באתרי מזג האוויר הוא כחזאיי-התקשורת, שנשענים גם הם על עיבוד מאות אלפי נתונים מתחנות מדידה רבות המעובדים על ידי מחשבי-על באלגוריתמים מורכבים.

 

ריבוי הנתונים והמשקל שניתן להם בנוסחאות מביאים להתקדמות ביכולת החיזוי,  נהוג אצל החזאים לומר שסטטיסטית להגיד:  "מחר יהיה מזג האוויר כמו שהיה היום" לא נופלת מהצלחת החיזוי המחושבת.

 

אני נמשכתי לצד המטאורולוגי מתוך רצון להבין את הצד התיאורטי, בדרך נפגשתי במחקר שנעשה על ידי חבר גן שמואל לשעבר, ברוך אולנד (ז"ל), שנתן ביטוי למטען החשמלי של הטיפה במודל התפתחות הענן.

 

מדידת הגשם היום "ירדה-מגדולתה" עם כניסת תחנות המדידה האוטומטיות, וריבוי המודדים בענפים ועל ידי חברים בבתיהם. החשיבות היא יותר בסיכום הנתונים ורישומם המאפשר להעריך את תצרוכת ענפי החקלאות בהשקייה.

 

התופעה של גשם היורד ממעל על ראשך (בעבר על שערותיך) הייתה מלבבת אותי ואת אימי,  הריח   (השייך לאוזון הנוצר בענן מהברקים) ממשיך בשלוליות בהם נוצרות אדוות מהטיפות שמטופפות במקצב משתנה הניעו אותי אף להלחין,  מילות שירי שכבר אבדו.

 

תגובות לדף