חומר [אופטימי] למחשבה | הדמוקרטיה תמיד מנצחת
אברהם בורג, הארץ
משרדי "בצלם" אמנם לא הוצתו, אבל החברה הישראלית אפופה בלהבות של הסתה, שנאה, פחדים ואלימות. חומרי הבעירה החברתיים מונחים ביסודיות ובעקביות על ידי ראש הממשלה ושריו, לרבות שרת המשפטים. בניגוד לרבים מפוחחי השלטון, השרה איילת שקד היא בת פלוגתא מוערכת. הדיוק הפוליטי שלה, הרצינות והאומץ להתעמת, מעידים שהיא עשויה מחומרים שעשויים להפוך אותה למועמדת ראויה לרם שבתפקידים.
אף שהיא מייצגת תורה לאומית־חברתית מסוכנת, יש להדגיש: שקד איננה ניאו־נאצית. הוויכוח אתה נוקב אך ענייני. אני מתקשה להבין את הלהט שלה בנושא עמותות השמאל. ניחא הסמוטריצ׳ים שחיים ביקום מקביל, אבל שקד? לכן ראוי להבהיר, לה ולהם: אתם יכולים לחוקק כמה חוקים מיותרים שאתם רוצים ולהמשיך להתעלם מהמצב החוקי שכבר מכסה את כל צורכי השקיפות והדיווח. גם המאמץ של שלטון הימין להישאר במשבצת הנרדפים למרות המון השנים שאתם הרודפים, לא ממש חשוב.

דבר אחד לא תצליחו לעשות: לעצור את הערכיות שביסוד מאבקיה של החברה האזרחית. לא כי אין לכם כלים לדכא התארגנויות, ולא משום שאינכם יודעים להרתיע ולהפחיד (אתם יודעים). לא תצליחו משום שזו רוח עולמית גדולה, שסופה לסחוף את הכל. תשרפו כמה שאתם רוצים — הסנה שלנו לא יאוכל. המאמץ שלכם עָקַר והטיעונים ריקים. לא רק בגלל עמותות וארגונים, אלא משום האמת הפשוטה שבכל מקום שבו התחיל התהליך הדמוקרטי, בסופו של דבר הוא ניצח. לפעמים בנוק־אאוט, לעתים בקושי ובמחיר יקר, אבל המאבק תמיד הסתיים בניצחון. כך נפלו משטריהם של היטלר, סטלין ופרנקו, הדיקטטורות באמריקה הלטינית ומשטר הגנרלים ביוון.

הקרב עכשיו הוא על הדמוקרטיה, ולכן ננצח. גם דמוקרטיות שנפלו (כמו הרפובליקה הוויימרית) התאוששו ושבו לאיתנן, מה שאין כן לגבי דיקטטורות. מרגע שבני אדם נשמו את אוויר החירות, אי אפשר לשוב ולכלוא אותם בלא זכויות. כך בעולם וכך כאן.
כך תובס גם דאעש, למרות השמחה הדוחה של חלקכם לאידו של המערב. כי הדמוקרטיה מחנכת בסבלנות מהשורשים האנושיים, ואילו כוח הזרוע — מדאעש ועד דומא — הוא אלימות שטחית של מבוכה ואובדן דרך. תפנימו: אתם אבודים ואילו אנחנו בכיוון הנכון. זאת ועוד, רוח ההקצנה הדתית הרעה המנשבת ביהדות, בנצרות ובאיסלאם היא המגננה של שמרנות המאבדת את מאחזיה בפני מתקפות החופש והשוויון. ככל שהם קיצונים יותר זה אומר שאנחנו מתגברים יותר. זה מוזר ופרדוקסלי, אבל זו המציאות.

ראו למשל את המגזר הדתי כאן: החירויות אוכלות בו בכל פה. יש היום יותר הומואים ולסביות שומרי מצוות. יש בתי כנסת שוויוניים כהלכה, המוני חילונים ילידי המגזרים הדתיים, נשים חזקות, משכילות ומפרנסות. גם פרויקט איילת שקד וינון מגל הוא סיפור מרתק. מאמץ כמעט הרואי, ראוי להערכה, של נפתלי בנט להתאים את הממסד הפוליטי למציאות החברתית החדשה. אז מה הפלא שחלק מהרבנים מתחרפנים ורבים מתלמידיהם הופכים לבשר התותחים במלחמת הערכים הזאת?

שום להבה לא תעצור את הקדמה. דורנו בריא ושבע יותר מקודמיו. תוחלת החיים התארכה, תמותת התינוקות יורדת, ההשכלה מתרחבת והבורות מובסת, נשים מצביעות ומנהיגות, אפריקה מתעוררת, גם אם באטיות, וסין מתפתחת לנגד עינינו, הטכנולוגיה פורצת, והאדם מגיע לכל מקום. עם השינוי לטובה של חומריות החיים, משתנים גם הצדדים הערכיים והרוחניים: זכויות האדם מתרחבות, האפיפיור טוב מקודמיו, הדאגה לשלום הסביבה הופכת למדיניות עולמית, הדיפלומטיה ויישוב הסכסוכים חוזרים אל מקומם הראוי. גם הרוח הדמוקרטית לא ניתנת לעצירה. אין מה לבנות על כך שאירופה תחזור להיות גזענית ושונאת זרים — השלב הזה מאחוריה. היא תקלוט ותטמיע את המהגרים, ובקרבה תיווצר יצירה חסרת תקדים — איסלאם מערבי. כמו נצרות מערבית ויהדות מערבית, עם מחויבות למסורת המוסלמית ולערכי הדמוקרטיה המערביים. לא כל הנוצרים שם מחויבים לערכי הדמוקרטיה המערבית, וגם רבים מהיהודים רחוקים ממנה — המוסלמים רק בתחילת הדרך, סבלנות.

מדינות אירופה לא מעוניינות להפיל את ממשלות ישראל. לצערי, חלקן אפילו חושבות כמו המביכים שבשרינו והח"כים שלנו. המוטיבציה שלהן לתמוך בחברות אזרחיות ברחבי העולם שונה לחלוטין.אירופה היא לא רק מקום גיאוגרפי, היא גם תפישת עולם. והם משתדלים, בכספי משלמי המסים שלהם, להרחיב את האירופיוּת אל מעבר לגבולות היבשת. זה לא רק ניסיון ליצור חגורת ביטחון מתונה ודמוקרטית סביב אירופה, אלא הבנה עמוקה בדבר מהותה ושליחותה של היבשת הזקנה.

היא הפיצה הרבה רוע בעולם, והיא חוללה המון דברים נהדרים. עכשו היא בקוטב הטוב. כך גםארה"ב. אלה הכספים שמושקעים ברוסיה, באפריקה, במזרח אירופה, במדינות ערב וגם בישראל. זוהי תנועה גדולה, דמוקרטית ונחושה. לא פירומנים ירושלמים, לא חברי ממשלה מסיתים. זעקות שבר לא ירתיעו אותה מלהשלים את התיקון שלה לעולם. ואנחנו שותפיה.
תגובות לדף