השבוע בתנועה הקיבוצית
דובר התנועה
27.1.2017
כנס החינוך ה-2 של התנועה הקיבוצית
____________31
אורחי הכבוד בכנס - מימין: יו"ר ועדת החינוך בכנסת, יצחק וקנין (ש"ס). משמאל: שר החינוך לשעבר אהרן ידלין (צילום: עופר רימון)
הכנס השנתי של אגף החינוך בתנועה הקיבוצית התכנס השבוע בפעם השניה. בכנס שהתקיים בקיבוץ פלמ"ח-צובה השתתפו כ-200 מרכזות ומרכזי חינוך מהקיבוצים ברחבי הארץ והוא התקיים תחת הכותרת של 'מנהיגות חינוכית'. את הכנס פתחה ראשת אגף החינוך ד"ר גבי אסם: "אני מקווה שתצאו מכאן מחוזקים בעשייתכם החינוכית, מכווני מטרה וממוקדים יותר ומעושרים בכיווני מחשבה ופעולה שיקדמו את מערכות החינוך בקיבוצים, בישובים ובמועצות". 
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "העולם השתנה - תקציב החינוך הוא לא באותו המקום  ובוודאי לא בסדר העדיפויות שהיה. העובדה הזאת הופכת לכך שאת המאבק צריך לנהל כל יום מחדש עם תשומת לב, ולזה נרתם אגף החינוך שלנו ואתם עומדים בפרונט. אנחנו נסייע לכם במשימה החשובה". 
המשנה למזכ"ל התנועה גיל לין: "אנחנו בנקודת מפנה – אנחנו יכולים להיות חלק מאותו השינוי ולהיות גורם משמעותי מהשינוי. אנחנו נמצא את אותם מקומות שהתנועה הקיבוצית יכולה להשפיע על החברה הישראלית. אם נעשה כלפי חוץ - לכלל החברה, זה יחזק את הקיבוץ מבפנים.
חשוב שנמשיך להיות גורם משמעותי בסביבה הכפרית ולהחזיק את הפריפריה והגבולות, ובמקביל צריך לחשוב איך משפיעים ואחד הכלים הוא הקמת קיבוצים עירוניים בפריפריה החברתית על מנת לפעול בחברה שם". 

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי:"חייבים פתיחות והתאמות במערכת החינוך, צריך מישהו שיעשה סוף לקבעון שקיים כאן, כפי שמדינות חלשות מאתנו עשו. האופי של החינוך ההתיישבותי יכול להביא את המדינה לשינוי – הגמישות, השינוי, החשיבה.  אני מאמין בגישות חדשניות לחינוך, ויפה שעה אחת קודם. אופי מערכת החינוך והאוכלוסייה שלכם יכול להביא את השינוי. איפה שיצאו מהקופסא הצליחו".
שר החינוך לשעבר אהרן ידלין דיבר גם הוא והתייחס לדבריו של יו"ר ועדת החינוך, ח"כ מרגי: "יש בעיה קשה באופן חלוקת הכספים בתוך משרד החינוך. אני כיהנתי כשר החינוך השביעי והשר שמכהן כיום באותו המשרד הוא ה-19 במספר, זאת מבלי שאנחנו סופרים כמה שרי תרבות היו מאז קום המדינה". ידלין אמר עוד כי אסור לוותר בשום אופן על המקצועות ההומניים במערכת החינוך, והדגיש כי  "אמנם המציאות משתנה אך הערכים נשמרים ויש ערכים ניצחיים כגון "ואהבת לרעך כמוך"". 
____________31
לאחר דברי הפתיחה החל החלק התוכני של הכנס שעסק בעיקר בשאלות מהות המעצבות חינוך, כמו: מה הוא חינוך המאפשר מפגש – עם החברה הישראלית, עם הקהילות הקיבוציות המתחדשות, עם כל ילד, כל נערה ועם משפחתם? מה מקומו של החינוך הקיבוצי בתוך החברה הישראלית? איך חינוך קיבוצי מאפשר לתנועה קיבוצית לשוב ולהיות מובילה ובעלת השפעה גם בחינוך? איך מייצרים חיבור וקבלת שונות והטרוגניות בתוך התנועה הקיבוצית, ובחברה הישראלית?  
בתחילה התכנס פאנל 'מנהיגות חינוכית בתוך הקהילה', אשר קיבץ שלושה חברי קיבוץ המנהיגים כל אחד בתחומו עשיה חברתית. שלושתם נגעו בחיבור בין פנים לחוץ הקיבוץ, ובהשפעת החינוך הקיבוצי על החברה- בחקלאות, בחברה העירונית המוחלשת ובצבא.
שלושתם דיברו על טיפוח הנוער הקיבוצי כעתודה משפיעה ומנהיגה בחברה הישראלית, וביכולת החינוך לייצר מנהיגות כבר מהגיל הרך, ולהשפיע בתחומי החברה השונים. 
הכנס המשיך בקבוצות דיון על מקומו של 'מנהל החינוך כמנהיג בקהילתו'. בסיור בפעילות החינוכית-חברתית הנעשית בקיבוץ פלמ"ח צובה, בתרבות המסכים ועוד. ביום השני סקרו חלי זלינגר מנהלת הגן הקיבוצי בתנועה ודבי ברא"ס מנהלת "שבילים" (ארגון החינוך החברתי קהילתי בתק"צ): את הפעילות האגפית המתרחשת בימים אלה בתחום החינוך. אורי אופיר הציג תכניות עתידיות של האגף להמשך השנה אשר מאוגדים באתר ונגישים למנהלים ולמחנכים בשטח. ממליאת הכנס יצאו המנהלים למפגשי למידה הדדיים- במסגרת למידה מהצלחות: עדי מידה מלהבות-חביבה הציגה את  המודל החינוכי בקיבוצה בכלל ובפרט על עיצוב המרחב החינוכי כראי לקהילה. אסיף איזק סיפר את סיפורו האישי והקמת ה'טורקים הצעירים' כמשל לצורך בהצמחת מנהיגות צעירה מקומית בכל הקיבוצים. ניר יצחק הציג מודל עבודה משותף בין הורים למערכת החינוך בכל הנוגע לפרויקטים קהילתיים ובנוסף הוצגו תכניות ייחודיות שונות בקיבוצים: קייטנת איל"ן בגן שמואל ותוכנית תל"ם לשילוב צעירים יוצאי העדה האתיופית בנען, מודל חינוכי המקדם הקשבה ביד מרדכי.
 
LINE
_____13
____________31
 ב-29 במאי 1936 נגדעו יותר מ-400 עצי פרי הדר בפרדס בקיבוץ רמת הכובש. גדר הקיבוץ לכיוון קלקיליה חובלה והפולשים השחיתו את הפרדס שהיה אחד ממקורות הפרנסה של הקיבוץ באותם הימים. חודש לאחר מכן הוקם במקום הפלישה מגדל שמירה בגובה 4 מטרים על-מנת למנוע חבלות וחדירות לקיבוץ. 80 שנה לאחר שנבנה המגדל הצטלמו בני ובנות הקיבוץ באותו המקום (ועם בגדים בסגנון דומה). 
תודה רבה לאריה שטרן מרמת-הכובש ששלח לנו את השחזור המקסים. 
_____13
אפרים שפירא - ראיון סיכום
גזבר התנועה הפורש: "יש עדיין אנשים שלא השלימו עם איחוד התנועות. ושאינם מבינים כי אנו נמצאים תחת התקפה של דה לגיטימציה כבר כמה שנים ושהסיכוי היחיד הוא באחדות התנועה הקיבוצית"
____________31
שפירא (מימין) עם מחליפו גלעד בכרך
בתחילת החודש סיים את תפקידו גזבר התנועה הקיבוצית הוותיק והמוערך אפרים שפירא (מעברות). שפירא לא באמת סיים לעבוד בתנועה ובטח לא סיים לתרום. ביקשתי ממנו שיפנה גם לי זמן כדי לערוך עימו ראיון סיכום. סיכום אישי ומקצועי לשנותיו בתנועה.
שפירא עלה לישראל מרומניה בגיל 12, אחרי ילדות תחת משטר שהתחלף בין פאשיסטי לקומוניסטי ברומניה של שנות ה-40 במאה הקודמת.
ילדותו ברומניה התחלקה בין לימודים ב'חיידר' החרדי לפעילות בשומר הצעיר. עם הגיעו עם משפחתו לנמל חיפה נשלחה המשפחה למחנה עולים בפרדס-חנה ומשם עברו לפחון במעברת נהריה.
כאן החליט שפירא להמשיך בדרך עצמאית, כשהוא כאמור בן 12 בלבד. "קראו לי למשרד של 'עליית-הנוער' ושאלו אותי אם אני רוצה ללכת לבית ספר חילוני או דתי. עניתי שאני רוצה לשומר הצעיר. מכיוון שכנראה חשבו שלא הבנתי את השאלה, שאלו אותי שוב ועניתי את אותה התשובה. למחרת העלתה אותי המדריכה ביחד עם עוד ילד לאוטובוס מחיפה לכיוון דרום. את הילד הנוסף הורידה בכפר הרא"ה לבית הספר הדתי, ואותי הורידה בכניסה לקיבוץ מעברות, ואמרה :"כנס".  
אחרי סיום בית הספר והצבא התחלתי לעבוד בחשמליה של הקיבוץ, אך מהר מאד עברתי לתחום הכלכלי – התחלתי ללמוד את התחום ועברתי לשמש כגזבר הקיבוץ, ובהמשך גם כגזבר 'גרנות', יו"ר 'מוצרי מעברות' ושותף להנפקת המפעל.
אתה מבין? אני ילד שהגיע לקיבוץ לבד, בן 28 קיבל את האחריות על ההתנהלות של הכלכלית של מעברות. עד היום אני לא מבין למי היה את האומץ לתת לי את האחריות הזאת". 
LINE
____________...
כ-500 ילדים, נערים ומורים מבתי הספר במועצה האזורית 'מנשה' השתתפו בקטיף אשכוליות אשר התקיים ביום שישי בגן שמואל, אשר נתרמו לעמותת 'לקט ישראל'.
את היוזמה הברוכה הגו אנשי 'קיבוצניקים עם החברה' של התנועה הקיבוצית אשר גייסו את השותפים: 'כזה ראה וחדש' באגף החינוך התנועה  הקיבוצית, מפעלי גרנות, קיבוץ גן שמואל, מערכות החינוך החברתי ומנהלי החינוך בקיבוצים ומחלקות החינוך, התחבורה  והנוער של המועצה ואת בתי הספר.
לפעילות בשטח קדמה פעילות חינוכית בבתי הספר שעסקה בהתמודדות עם עוני בחברה מנקודת מבט חינוכית, וכן הכרות עם כמויות זריקת האוכל בעולם המערבי.
עילם בר-לב רכז תוכנית 'כזה ראש וחדש' בתנועה הקיבוצית: " יהדות היא לא רק שבת וחגים, שנת מצוות ושפה עברית. יהדות היא קודם כל ולפני הכל עולם של מוסר, ערכים ותפיסת-עולם חברתית.
____________...
פרופ' זאב צחור הלך השבוע לעולמו בגיל 76. 
צחור נולד ב-1941 בנתניה להורים פעילי בית"ר ואנשי אצ"ל, שעלו לארץ מאירופה, וקראו לו על שמו של זאב ז'בוטינסקי. בגיל 14 עזב את דרכו הרוויזיוניסטית של בית אביו, ועבר לתנועה הקיבוצית - לקיבוץ רמת הכובש. בהמשך התגייס לנח"ל ולאחר מכן עבד במטעים בקיבוץ. ב-1969 עזב את הקיבוץ ועבר למדרשת שדה בוקר. ב-1970 מונה למזכירו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שהתפנה לכתוב את זכרונותיו ממקום מושבו במדבר. 
אחיו של זאב, יגאל (רביבים):"זאביק הצנום  הכלת בגופך נשמה אדירה, חכמה ותבונת המעשה שלא מצויה במקומותינו. עשית את דרכך מרמת הכובש למדרשת שדה-בוקר. זכית להימנות עם המעטים שחסו בצלו של בן-גוריון בשדה בוקר. בה בעת התחלת את לימודיך באוניברסיטת בן- גוריון ,ללא תעודת בגרות, ובמהירות מטאורית הפכת לפרופסור להיסטוריה. 
היית מעצב דרך בתולדות הציונות, כשאתה מאיר לכולנו את העולם הנאור , המוסרי, את המשמעות החילונית של עם סגולה. שראה בתרבות היהודית שוחרת השלום ואוהבת האדם את דרך המלך לקיום בארץ לא זרועה. השארת אחריך אלפי סטודנטים שמעריצים אותך, גם כשלא הסכימו אתך אהבו אותך. כולם רצו להסתופף בסביבתך, הותרת מאות חברים אמיתיים לא מהעולם הוירטואלי, ללא רועה. זאביק כמה אתה חסר להם. בתחנות חייך היה לך קשר בל ינתק עם הנגב ועם התנועה הקיבוצית".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "איבדנו  איש התיישבות ותיק שידע לשלב בין הרוח להקמה וחיזוק ההתיישבות בנגב ובדרום בכלל. פרופ' צחור שם לו למטרת חיים לפעול למען קירובה ופיתוחה ההשכלה והאקדמיה לפריפריה. התנועה הקיבוצית משתתפת בצערו של חברנו יגאל צחור וכל בני המשפחה".
_____13
רשם האגודות השיתופיות פרסם גילוי דעת בנושא ועדת צרכים מיוחדים בקיבוץ מתחדש 
השבוע פרסם רשם האגודות השיתופיות גילוי דעת בנושא ועדת צרכים מיוחדים בקיבוץ מתחדש  בו מובהרת עמדת הרשם ביחס לסוגיות שונות שהתעוררו בעניין זה. 
ועדת צרכים מיוחדים  היא ועדה שאמורה להיות בכל קיבוץ מתחדש מתוקף תקנות הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש.
בשנה האחרונה עסקו נציגי התנועה  הקיבוצית, נציגי ארגון אהד"ה ונציגי משרד רשם האגודות השיתופיות בליבון הסוגיות הקשורות לוועדה זו.  צוות במשרד הרשם, ערך גילוי דעת בנושא שהופץ לקבלת הערות ציבור לפני פרסומו, ואף נשלח לקיבוצים להערות. 
במכתב ששלחה ראש אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, ד"ר רינת גלילי לקיבוצים, היא מפרטת את הנקודות העיקריות בגילוי הדעת. 
ד"ר גלילי: "אגף חברה וקהילה רואה בערבות ההדדית כערך יסוד וכמרכיב ליבה בזהות הקיבוץ
 ובמחוייבות והדאגה לבעלי צרכים מיוחדים כתחום מרכזי וחשוב בפעולתו. אי לכך, עדי רמות  ממחלקת הבריאות והרווחה מונתה לרכז תחום  חשוב זה,  ובשנה החולפת  אף ערכה  בשיתוף עם אהד"ה קורס לרכזי ועדות לצרכים מיוחדים.  בשנה הקרובה, נמשיך ונפעל לסיוע לקיבוצים להפעיל את תחום הצרכים המיוחדים בהתאם לערכי הערבות ההדדית  בקיבוץ, לתקנות ולגילוי דעת זה".
 
_____13
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
תגובות לדף