השבוע בתנועה הקיבוצית
דובר התנועה
אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
HEADER
26.5.2017


_____13
"אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד למה שקורה במדינה. הוועידה תהיה הצומת ממנו נתחיל ונחזור למרכז העשייה בחברה הישראלית"
 
הועידה תתמקד השנה בתחומים שבהם לחברה הקיבוצית יש יכולת אמיתית להשפיע ולהיות מעורבת
_____13
"צריך להחליט מה אנחנו רוצים מהמדינה הזאת - אורן חזן והצל כדוגמה או אנשים צעירים אכפתיים, יוזמים ומתנדבים". 

פעם בארבע שנים מתכנסת ועידת התנועה הקיבוצית לקביעת מדיניות התנועה לשנים הקרובות. אם בעבר דנו בעיקר על נושאים פנימיים, השנה מרגישים במטה התנועה כי הוועידה חייבת להציב יעדים ברורים לחזרת התנועה הקיבוצית לעשייה משמעותית בחברה הישראלית.
"התנועה הקיבוצית חוזרת לקחת על עצמה תפקידים בחברה הישראלית. התנועה והקיבוצים היו אלה שיישמו, מאז הקמת הקיבוץ הראשון, את הציונות המעשית בישראל, תוך שהקיבוצים וחבריהם לוקחים על עצמם תפקידים בהנהגת היישוב העברי ולאחר מכן במדינה", אומר המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין. "המציאות השתנתה, הצרכים של המדינה השתנו אבל הצורך בקהילות שיודעות לשתף פעולה ולקחת על עצמן משימות בחברה הישראלית קיים גם כיום ואף מתחזק בחברה האנושית כפי שהיא היום. החברה הקיבוצית מגדירה לעצמה מחדש את תפקידה ומקומה בחברה הישראלית".

למה אתה חושב שהקיבוצים והקיבוצניקים יכולים לעשות שינוי בחברה הישראלית, אנחנו - קבוצה של כמה עשרות אלפי חברים? 
"אווירת הנכאים לא מקובלת עליי בשום אופן וההתבטלות לא מקובלת עליי בשום צורה. קודם כל מדובר על אוכלוסייה לא כל כך קטנה, הקיבוצים חזקים היום מאי פעם, מחזיקים עצמם מבחינה כלכלית, אלפי צעירים חוזרים בכל שנה לקיבוצים, מקימים בהם את ביתם, מולידים ילדים ומתפתחים. הקיבוצים פזורים בכל רחבי הארץ ומסוגלים להשפיע בכל מקום שבו הדבר נדרש והשאלה היא אם אנחנו רוצים ואם אנחנו יודעים להתארגן בהתאם.
בהסתכלות על מכלול האיומים שיש עלינו, חברי ובני הקיבוצים, האיום הכי גדול הוא מה שקורה בחברה הישראלית. הקיבוצים ימשיכו וישרדו - אין איום לקיומם, האיום הגדול ביותר לעתיד ילדינו הוא דמותה של החברה הישראלית והאם ילדינו יוכלו לחיות על פי הערכים עליהם גדלנו אנחנו, האם יוכלו לחיות בתרבות עליה גדלנו והכי חשוב -  האם מדינת ישראל תוכל להתקיים אם תמשיך בכיוונים אליהם היא הולכת. כאבא לילדים שעשו שנת שירות והמשיכו לשירות משמעותי בצבא, אני יכול להגיד בוודאות שיש לנו דור צעיר שיכול ולוקח על עצמו את האחריות, ומצד שני – אין לי ספק שיש כיום איום אמיתי על עתיד הציונות כמו שאנחנו תופסים אותה. צריך להחליט מה אנחנו רוצים מהמדינה הזאת - אורן חזן והצל כדוגמה או אנשים צעירים אכפתיים, יוזמים ומתנדבים. 
לכן, יש חשיבות גדולה לתמיכה הרחבה ולאמירה הברורה של ועידת התנועה הקיבוצית ולגב שאנחנו מצפים לקבל מהקיבוצים וחברי הקיבוצים למגמה הזו, להלך הרוח הזה, לשאיפה לשינוי".
 

הועידה תתמקד השנה בתחומים שבהם לחברה הקיבוצית יש יכולת אמיתית להשפיע ולהיות מעורבת:
  • המשך קיומה ופיתוחן של התיישבות חקלאית ותעשייה מפותחת המעניקות מקור פרנסה לעשרות אלפי אזרחים בפריפריה.
  • טיפוח חינוך ערכי המעורב בקהילה ומעודד את בני הנוער והבוגרים להיות מעורבים ולקחת אחריות בחברה הסובבת אותם.
  • יהדות כתרבות המהווה בסיס לקיומה של קהילה המקיימת את הציווי היהודי הבסיסי: "ואהבת לרעך כמוך".
  • כלכלה שיתופית המסייעת בהקטנת פערים בחברה וחלוקה הוגנת של המשאבים וההון.
  • עידוד צעירים ובוגרים להיות מעורבים בחברה ולקחת אחריות על עתיד המדינה.
זוהי בעצם מהות הקיבוציונות.
ההרשמה לוועידה בשיאה ואנו רואים בין הנרשמים עד כה שילוב מרתק ומעורר תקווה של חברים ותיקים בעלי ניסיון יחד עם דור צעיר ונמרץ הנכנס בהדרגה להנהגת הקיבוצים. חשוב שכל מי שרואה עצמו חלק מהתהליך ימהר וירשם לוועידה.
הועידה תתקיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר שנראתה בתנועה הקיבוצית. למי שמכיר את כנס ההנהגות, מדובר על אירוע ברמה דומה, וכמובן "הנטוורקינג" החשוב בין חברי הקיבוצים השונים-

כולם יהיו שם ואתם?
 

מהרו והבטיחו מקום!  צירי הועדה אנא שלחו הרשמתכם בהקדם: mazkir@tkz.co.il
_____13
טקס האזכרה השנתי לחללי התנועות הקיבוציות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה

"אנחנו, חברי התנועה הקיבוצית, אנחנו מגש הכסף, עליו כתב נתן אלתרמן. אנחנו מגש הכסף שעליו ניתנה מדינת היהודים"
בטקס הוקרא שיר חדש שכתבה רחל שפירא לזכרו של אלדד קרוק ז"ל שנפל בששת הימים. לפני חמישים שנה כתבה שפירא לזכרו את "מה אברך"

collage_(4)
ביום שלישי נערך באנדרטת הקיבוצים טקס האזכרה השנתי ל-3,067 בני ובנות התנועות הקיבוציות שנפלו בעת שירותם הצבאי ובפעולות האיבה.
בטקס בו השתתפו משפחות שכולות ומאות מתנדבי שנת שירות קראה את היזכור יעל שור (קבוצת שילר), אמו של יוני, שנרצח בפיגוע טרור בטורקיה ושמו נוסף השנה ללוח הזכרון באנדרטה.
בשם המשפחות השכולות דיברה חניק מרשק (גבעת השלושה) אחותו של אלדד קרוק (שפיים) שנפל במלחמת ששת הימים.
"50 שנה חלפו מאז מלחמת ששת הימים. המון אנשים איבדו המון אנשים מאז שאנחנו איבדנו את אלדד אחי. רחל שפירא בשירה "מה אברך", שנכתב לזכרו של אחי אלדד- מתריסה וזועקת: "הנער הזה עכשיו הוא מלאך, לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך. אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים- לו אך ברכת לו חיים".  ומאז עדיין כל כך הרבה אימהות ואבות זועקים מדמי ליבם את אובדנם, ואני שואלת עד מתי? ואיכה אנו באים? ואמי עשרות שנים זועקת מכאב וגעגועים, בפתקים מוחבאים במגירה: קדרות יורדת עלי ומעבירה בי צמרמורת, כאשר ניצבת אני מהורהרת מול אבן המכאוב, ולבי רועד והשיש הזה נאנח. ועד יום מותה מתייסרת מאותו חלום בו הקריבה את אחי אלדד אל מול המלאך, שביקש ממנה לבחור בנעל הגדולה או בנעל הקטנה. והיא בחרה בקטנה והקריבה אותך כשה לעולה".
השיר "מה אברך" הפך לשיר המזוהה ביותר עם יום הזיכרון בישראל. חניק מרשק הקריאה בטקס לראשונה שיר חדש שכתבה שפירא לזכרו של אלדד בשם "צופה מסתורי".
מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, ששכל את אביו בקרב בעזה באותה המלחמה אמר: "היה מחיר כבד למלחמה ההיא, אני, משפחתי ו-780 משפחות נוספות, נושאים את צלקת המלחמה הזו עד היום. בשבילנו המשפחות השכולות, מהולה אנחת הרווחה שבאה עם הניצחון בכאב שגם במרחק 50 שנים צורב את הנפש והבשר.
חמישים שנים חלפו מאז מלחמת ששת הימים. רובם המוחלט של אזרחי ישראל החיים אתנו היום, עוד לא היו כאן, רובם טרם נולדו, אחרים – טרם עלו ארצה.
ועל כן אני חש בצורך עז לספר כאן את סיפורה של הציונות, סיפורה של הקמת המדינה והמאבק להישרדותה, דרך נקודת המבט של התנועה הקיבוצית לדורותיה.
ובכן, החלק הזה הוא עצום, בלתי פרופורציונאלי, כמעט בלתי נתפש. הן בעובדות שיצרו כאן תנועות הנוער והתנועות הקיבוציות של אז בתחום ההתיישבות, הביטחון והצמיחה. והן, לצערנו הרב, במחיר הדמים הנורא אותו שילמנו."
מאיר ביקש להדגיש את המחיר ששילמה החברה הקיבוצית: "בשנת 1967 חיו בישראל כשני מיליון וארבע מאות אלף יהודים. התנועות הקיבוציות, כולן, מנו אז כשמונים אלף איש. לאמור – קצת למעלה משלושה אחוזים מן האוכלוסייה היהודית. בין 780 נופלי מלחמת ששת הימים היו לא פחות מ-190 בני וחברי קיבוצים  - 25 אחוזים!
כבן למשפחה שכולה, מעולם לא אהבתי את טקס הזיכרון הזה. לא ראיתי טעם באירוע זיכרון נוסף המגיע לאחר יום הזיכרון הלאומי, טקסי הזיכרון החיילים ויום הזיכרון הפרטי. אך כמזכ"ל התנועה הקיבוצית, אני מבין את החשיבות העצומה בקיומו. ימים קשים של פילוג והסתה עוברים על החברה הישראלית. ודווקא בעת הזו, מוטב שנזכיר לכל אלה המפנים את חיצי ההסתה כלפינו, כי  כשרואים את שמות הורינו וילדנו על לוחות האבן כאן מאחורי, אי אפשר להתעלם ולא ניתן לאיש לשכוח את תפקידנו המכריע ברגעי האמת ואת המחיר הכבד שהתלווה אליו.
כי אנחנו היינו הלפיד שבראש המחנה. אנחנו, חברי התנועה הקיבוצית,  אנחנו מגש הכסף, עליו כתב נתן אלתרמן. אנחנו מגש הכסף שעליו ניתנה מדינת היהודים.
כי לא נס אלוהי הביא את הניצחון במלחמת ששת הימים ובשאר מלחמות ישראל. לא נס אלוהי השיב את הביטחון לגבולותינו והכריע את אויבנו, כי אם בדם בנינו ובנותינו הושג הניצחון.
לא לבדנו, לא כיחידים - לצדנו  לחמו כתף אל כתף בנים ובנות מכל חלקי העם והארץ...ומחיר המלחמה הכבד לא פסח גם עליהם".
מזכ"ל התנועה סיכם את דבריו ואמר כי יש להפוך בהדרגה את אירוע הזיכרון השנתי לאירוע מלמד. "חובה עלינו להעביר את המסר, להנחיל את המורשת לחברה הישראלית שפשוט בחרה לשכוח ולהשכיח את חלקנו בבניין הארץ ואת חלקנו הדרמטי ברגעיה הקשים. אנחנו לא שוכחים לרגע, את יקירינו. אנחנו לא שוכחים בעבור מה נתנו חייהם. אנו וילדינו, ממשיכים גם היום לשרת בחוד החנית של צבא ההגנה לישראל ומעורבים בכל צורות העשייה בחברה הישראלית".
_____13

התנועה מחבקת את המשפחות השכולות

collage_(4)
יו"ר יד לבנים בקיבוצים ד"ר אירית בר-נתן ויו"ר קק"ל דני עטר מניחים זר באנדרטה. 
בתחילת השבוע, שעה קלה לפני טקס הזכרון השנתי באנדרטת הקיבוצים, קיימה התנועה את המפגש השנתי עם המשפחות השכולות בבית גילאור הסמוך למועצה האזורית מגידו. יו"ר יד-לבנים בקיבוצים, ד"ר אירית בר-נתן (מעגן-מיכאל) אמרה: "כבכל שנה בשנים האחרונות אנחנו מתכנסים לחלוק כבוד לכל נופלי התנועה הקיבוצית בטקס באנדרטה אבל לי חשוב מאד גם מפגש בלתי אמצעי זה אתכם קרובי משפחתם של אותם יקרים. במשרד הביטחון נעשו בשנים האחרונות מאמצים רבים כדי להבין את המערכת הקיבוצית ולהתאים את עצמם למערכת המיוחדת שהיא קיבוץ. ולכן היום משפחה בקיבוץ יכולה לממש את רוב זכויותיה מול משרד הביטחון כמו המשפחות בעיר. לשמחתי את הבעיות המורכבות והמסובכות בנושא הדיור של משפחות שכולות בקיבוצים אנחנו מתחילים להסדיר בימים אלה ממש. אני יכולה לבשר לכם שאחרי מאמצים גדולים שארכו כמה שנים בחלק גדול מהמקרים נפתרה בעית מימוש הזכויות בנושא הדיור. ואני מקווה שאת המעט שנותר נפתור בשנה הקרובה. אנו המשפחות השכולות קמות כל יום עם זכרו של הבן או הבת, האח או האחות, או ההורה שנהרג והולכות לישון איתו בכל ערב. למשפחות השכולות אין דרך אחרת, אלא להתחזק – בחיבוק, עזרה ועידוד ביחד עם  הזיכרון, ההנצחה, המפגש והיחס החם מהקהילה שלהם".
 
מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, דיבר גם הוא בפני המשפחות: "לפני חמישים שנה, בדיוק, הצטרפתי גם אני, למשפחה הזאת -  משפחת השכול. לא הייתי אז מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הייתי ילד בן עשר ועשרה חודשים, וסביבי שכול רב, בתנועה הקיבוצית. אלה היו ימים אחרים, זאת היתה מדינה אחרת. אני מרשה לעצמי לומר, כי כשנכנסתי לתפקידי, וגיליתי מה נמוך מספרן של אלמנות המלחמה החיות בקיבוצים, הבנתי ללא כל צל של ספק, שההתנהלות הקיבוצית בתחום הזה, של הכלת המשפחות השכולות וצרכיהן המיוחדים, הייתה בעבר כישלון מהדהד. הדברים השתנו מאז, אבל חשוב לי לומר , כאן באזניכם, כי הצדק צריך גם להיראות, לא רק להיעשות. אני מבקש לומר, אישית, לכל אחד ואחת מכם, בני המשפחות השכולות, בכל מקרה, בכל צרה, בכל בקשה... אם לא תקבלו מענה מספק מהקיבוץ, מהמדינה ומוסדותיה, מיד לבנים או ממשרד הביטחון, דלתי תהיה פתוחה תמיד בפני כולכם".
בנוסף אליהם דיברה גם מנכ"לית יד לבנים, רחל לניאדו, דיברה בפני המשפחות השכולות על המאמצים של הארגון להתאים את עצמו למצב כיום בו ההורים השכולים מזדקנים ונזקקים לסיוע ועזרה שונים מבעבר. 

50 שנה לאחר 'מה אברך': רחל שפירא בשיר חדש לבן־כיתתה שנהרג במלחמת ששת הימים
בלעדי ל-mynetkibbutz: המשוררת משפיים, ששירה האלמותי בביצועה של רבקה זוהר נעשה לפסקול הזיכרון והשכול של ישראל, חיברה שיר בשם 'צופה מסתורי', ובו היא פונה ישירות לאותו "עלם", בן־כיתתה אלדד קרוק ז"ל, ומבקשת ממנו להבין אם הקורבן שלו ושל חבריו במלחמה לא היה לשווא
__________46
אלדד קרוק ז"ל צילום: ארכיון שפיים
__________45
רחל שפירא. צילום: אביגיל עוזי
השיר המוּכר 'מה אברך', השיר המושמע ביותר בימי הזיכרון בתחנות הרדיו, זוכה עתה למעין גרסת המשך - כך אנחנו פרסמו באתר Mynetkibbutz לראשונה. 
השיר החדש, בדומה לקודמו, נכתב גם הוא בהשראת חייו ודמותו של אלדד (דדי) קרוק ז"ל, בן־כיתתה של שפירא, שנפל ביום השני למלחמת ששת הימים. שפירא עצמה מדגישה נחרצוֹת שאין מדובר בשיר המתכתב עם 'מה אברך' לאחר יובל שנים, אבל מודה שבשני המקרים אלדד הוא מקור ההשראה למילים טעונות הרגש והתוכחה
'בתינו הומים- הומים מתינוקות!'
___________59
יש לנו מנצחים! והם חמודים! והם..... כל הילדים (וגם ההורים העייפים) שנולדו השנה בקיבוצים ממרום גולן ואילון ועד יטבתה וחולית.
הקיבוץ בו נולדו הכי הרבה ילדים הוא גם השנה נען עם 52 מתוקים. אחריו צועדים
משמר העמק 30, יגור 28, מעגן מיכאל 26, שפיים 26, חצור 22, נצר סרני 22, חצרים 21, כברי 21, רמת הכובש 21, שדות ים 20, שמיר 20, דביר 19, יסעור, כפר מנחם, מעברות, עברון, רשפים ושובל 18 כל אחד.

בתמונה- ילדי קיבוץ עין גב החוגג 80 שנה להיווסדו ביחד עם כל קיבוצי חומה ומגדל ומארח את הועידה התנועתית בעוד כשבועיים! 
(צילום: עמיר בוחניק, אב טרי בעצמו). 

ו
איך אפשר בלי השיר שגם הוא מגיע מנען ומדוד זהבי - 
"מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן
בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת
וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה –

מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?
מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה
וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן?"
_____13

תמונת השבוע- 'הבאנו ביכורים'

והפעם בסימן ממשיכי הדרך!

___________59
 163 רפתות ברחבי התנועה הקיבוצית המספקות כ-847 מיליון ליטרים של חלב בשנה וביניהן, לא מעט רפתות היכולות להתגאות באבות "המדביקים בחיידק" את בניהם:
בצפון (מימין)- גילי שגיא, מנהל רפת קיבוץ אילון, רפתן כבר 41 שנים ובנו רונן (26), רפתן מגיל 12
בדרום (משמאל)- שמיל בלברמן, מנהל הרפת בקיבוץ ניר יצחק, רפתן כבר 45 שנים ובנו יאיר (27), רפתן מגיל 12 גם כן.

 כן ירבו!
חג ביכורים מלא בתנובת הארץ שמח לכולם! 
_____13
הקיבוץ בביה"ס "מנדל"- יום עיון בהשתתפות ד"ר גבי אסם מאגף חינוך והילית בן צבי ממחלקת נשים ומגדר בתנועה הקיבוצית
______24
השבוע הוזמנו ד"ר גבי אסם ראשת אגף חינוך והילית בן צבי מנהלת היחידה לנשים ומגדר לייצג את התנועה הקיבוצית בפני סטודנטים של ביה"ס "מנדל", בי"ס החורט על דגלו מנהיגות חינוכית, ששואף להעשיר את מערכת החינוך הישראלית באנשים בעלי הרגשת שליחות, מחויבות ותבונת המעשה.
מנדל הגיעו לסיור באזור עמק יזרעאל, ליומיים שעסקו בנושא "שינוי ושימור- הסתכלות על התנועה הקיבוצית כמקרה בוחן", במסגרת סיורם ביקרו בקיבוץ השיתופי ובקיבוץ המתחדש.
השיחה עם ד"ר גבי אסם התפתחה לכיוון מעמיק ומרתק בשאלת הבידול והגדרת הייחודיות של "החינוך הקיבוצי" המוטמע כגישה חינוכית בארץ ובעולם ולא רק "כחינוך בקיבוץ", כאשר אסם סיפרה למשתתפים על התהליכים הרבים וההתאמות שעבר אגף החינוך הקיבוצי ואיתו המודלים החינוכיים בקיבוצים לאורך השנים.
הילית בן צבי סקרה את תפקידה של האישה בקיבוץ השיתופי אל מול הקיבוץ המתחדש תוך הצגת השאלה האם בעקבות השינוי שחל בקיבוצים חל גם שינוי במעמדה של האישה? האם אכן ניתנת לה האפשרות לבחור ו"להשתנות" גם כן?
 
ואם כבר במגדר אנו עוסקים, אז בזמן שבן צבי שוחחה עם הסטודנטים של מנדל במטרה לייצר שינוי בשטח, במועצה איזורית גליל עליון, למדו ונהנו 270 אנשי ונשות חינוך מהרצאה בנושא "חינוך מודע מגדר" שמקדמת היחידה לנשים ומגדר בכל שטחי המועצות האזוריות ברחבי הארץ.
 
מדברות, חושבות ועושות  – ככה מייצרים שינוי!
_____13
אגף הצעירים של התנועה הקיבוצית והסוכנות היהודית מזמינים אתכם להצטרף-
וההרשמה מסתיימת!
______24
_____13
תרבות ופנאי, מזון או תכשיטים: על מה חברי וחברות הקיבוץ מוציאים יותר כסף?
____________...
אתר Mynetkibbutz חושף - כי חברי קיבוצים מוציאים על בילויים פי חמישה יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים שמפרסם מועדון הצרכנות משקארד של תושבי הקיבוצים והמושבים.

על פי הנתונים, חבר מועדון משקיע 10.94% מסכום הרכישות שלו באשראי על תרבות ופנאי, לעומת ממוצע של 2% בכלל האוכלוסייה.

הבדל ניכר נוסף נרשם גם בסעיף ההוצאה על ריהוט וציוד נלווה לבית ולמשרד. הקיבוצניק הממוצע מקצה 8.15% מההוצאה החודשית שלו באשראי לתחום, לעומת 3% בלבד שמוציא אזרח ממוצע בישראל.

"הקיבוצניקים פיתחו דפוסי צריכה אחרים לעומת העירוניים", מסביר ניר ברקאי, מנכ"ל פעילות הסחר במשקי הקיבוצים. "אנחנו רואים את זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים. בני ההתיישבות העובדת פחות מסתנוורים ממותגים ומשמות נוצצים, ומעדיפים להשקיע במוצרים שמסבים להם הנאה ותועלת"
המשתתפים בתערוכה נחשפו לקונספט החינוכי-חברתי החדשני אותו מפתחת החממה, במסגרתו בני הנוער מבצעים מחקרים המתקשרים לאתגרים המעניינים מפעלים ותעשיות, ומתקיים שיתוף פעולה, כאשר המומחים מהמפעלים ומהקהילה מלווים את התלמידים במחקריהם, תורמים ונתרמים. במסגרת שיתוף פעולה זה, אותו מלווה מחלקת החינוך של התנועה הקיבוצית, מתקיימים פרויקטים עם המפעלים האזוריים, מפעלי גרנות, אמבר, אבוקדו גרנות, גן שמואל מזון, ביו-בי, מצרפלס, החברה הכלכלית מנשה ונוספים.
_____13

המחנה הציוני, מרצ ושלום עכשיו
קוראים לכם לקחת חלק:

gevatron_0


_____13
_____13
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
תגובות לדף