השבוע בתנועה הקיבוצית
דובר התנועה
אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
HEADER
23.11.2017


ננעל כנס ההנהגות של קיבוצי התנועה הקיבוצית: עוף החול מתנער!
הכנס, בו לקחו חלק מנהיגים ומנהלים מ-230 קיבוצים, עמד בסימן התאוששותה המדהימה של התנועה הקיבוצית ובהחלטה נחושה לחזור לעמדת השפעה בחברה הישראלית
_______2

מזכ"ל התנועה סיכם את השנה החולפת והציב מטרות לשנה הבאה

מנכ"ל משקי הקיבוצים, אבשלום הרן: "המצפן שלנו הוא ערך מוסף לחברים של הקואופרטיב שלנו – לשם כל הפעולות שלנו מכוונות"
______1_9
 
כנס ההנהגות החמישי, שהתקיים השבוע במלון יערים בקיבוץ מעלה-החמישה, ננעל בדברי מזכ"ל התנועה ניר מאיר, שפתח את דבריו בדברי הספד לאריה בודנהיימר (בודה) מקיבוץ צרעה – איש חינוך וספר, מקים בינ"ה שנפטר השבוע והזכיר לבאים כי השבוע לפני 80 שנים נרצחו ב"הר הרוח" הסמוך, חמישה חברים גרעין מ"גורדוניה". על שמם הוקם חצי שנה לאחר מכן, במסגרת "חומה ומגדל", קיבוץ מעלה החמישה. 

מאיר סקר את הנעשה ב"חצר הקיבוצית" מאז הכנס הקודם - חוק המיסוי והמעקב של האוצר אחרי יישומו בקיבוצים, תיקון 27 לחוק המים ופיצויי האוצר, הבעיות מול רשות מקרקעי ישראל - "תמשיכו להתקדם בכל הקצב. כל מי שקיבל "התקבל" על חלופת האגודה – תוציאו מכתבים מעו"ד למנכ"ל רמ"י ולשר האוצר הקובע כי החלטות והסכמים צריך לקיים".
מזכ"ל התנועה המשיך וסקר שוב אותם קיבוצים שהתנועה נאבקת יחד איתם על המשך דרכם תחת הכותרת – "לא משאירים פצועים בשטח", ומה מצבו של כל אחד מהם ודיבר על קרן הערבות ההדדית של התנועה – קרן סל"ע - המסייעת לגמלאי הקיבוצים להשלמת פנסיה. 

ניר מאיר עמד בדבריו על הצורך הדחוף לפתח מנהיגות צעירה בקיבוצים, על חשיבות הפעילות המתבצעת באגף החינוך וחידד את הצורך להכיר בשינויים הנכפים על מערכות הגיל הרך מתוקף חוקי מדינת ישראל. 

מאיר דיבר על אתגרי השנה הבאה - השלמת מערכת התיאום האזורית והשלמת מערכת הרכזים האזוריים, קידום ומימון בניה, התמודדות עם תופעות אלימות, בניית עתודה ניהולית בקיבוצים, ניסיון לשלב כוחות "משלנו" במערכת הפקידותית ושיפור מעמדנו הפוליטי. 
 
בהמשך דבריו הביע מאיר צער על כי "המסע להחדרת הקואופרציה מתקדם בעצלתיים" והזמין לבמה את מנכ"ל משקי הקיבוצים, "הארגון התאום, שכן מתנהל באופן קואופרטיבי", אבשלום (אבשל) הרן.  
הרן : "נכנסתי לנהל את משקי הקיבוצים מתוך אמונה שהצורך הכי חשוב שלנו הוא להשתמש ביתרון הגודל שלנו. הדבר הכי חשוב הוא איגום הכוחות והמשאבים. אני לא חושב שאי פעם היינו בכזאת עצמה, אבל עדיין אנחנו לא יודעים איך לשתף פעולה בין כלל הגופים כדי להגדיל את העצמה הזאת".
_____13
"לספר את הסיפור הקיבוצי על תרומתנו
לכלל החברה" 
______1_9
מימין: גילין, המשנה למז"כל התנועה, משמאל: אסיף איזק, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה

חתם את הכנס המשנה למזכ"ל התנועה, גיל לין, אשר פרש את משנת התנועה בנאום שנשא את הכותרת – "הקיבוץ מחפש משמעות".
"המשמעות היא ההשפעה שלנו על המציאות, והיא גם זו שקובעת כיצד אנחנו נתפסים בעיני עצמנו ובעיני הציבור הישראלי".
לין סקר את התפתחות "הסיפור" של התנועה הקיבוצית, מימי המאבק על הקמת המדינה ופיתוחה, ואמר שאז היה ברור לכל כי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית מהווים גורם מרכזי במאבק המעשי להגשמת הציונות ומכאן גם ברור תפקידנו בחברה הישראלית.
"אבל מאז החברה והמשק הישראלי השתנו, אנחנו נתפסים בחברה הישראלית איפשהו בין "גונבי קרקעות" ל"לא רלוונטיים", ולכן אנחנו חייבים להגדיר לעצמנו - ולא פחות חשוב מכך - גם ללמוד לספר לחברה הישראלית סיפור ציבורי חדש ומעודכן".
לין הדגיש: "כולנו כאן יודעים ומכירים מה אנחנו עושים למען החברה הישראלית וזה לא מעט. אבל אחת הבעיות היא שמרוב עצים לא רואים את היער. אנחנו לא ממוקדים ופעמים רבות גם לא פועלים ביחד, להשגת השפעה מצרפית שתהיה משמעותית לשינוי חברה הישראלית. לכן יש להתמקד במספר תחומים משמעותיים שעונים על האתגרים של ימינו ומהווים סיפור ציבורי גדול ורחב. הסיפור הציבורי שלנו חייב לענות על השאלות הבאות:
מה הערך המוסף שאנחנו מציעים?
מה הייחודיות שלנו אל מול פתרונות אחרים?
כיצד זה עונה על צרכים ואינטרסיים לאומיים?"


לין סיים ואמר לנוכחים ולנוכחות – "אין לנו במה להתבייש – להפך! יש לנו הרבה מה להציע, ואנחנו גם עושים המון, הגיע הזמן להפסיק להתגונן ולצאת להתקפה!"
 
לפניו דיבר ראש אגף הצעירים בתנועה, אסיף איזק, אשר סקר את פועלו של האגף שקם בשנה האחרונה. איזק דיבר על הצורך בפוקוס על עשייה ציבורית של הקיבוצים והתנועה ובנוסף על השתלבות של קיבוצניקים בעשייה הציבורית גם ללא קשר ישיר לתנועה: " אני שואל את עצמי – אנחנו נפגשים בכל שנה – מה התכלית ?! מה המטרה?!
צריך לחזור ביחד לעשות מעורבות חברתית ולא כל קיבוץ לבד. במקביל, חייבים לקדם ולעודד מנהיגות צעירה בקיבוצים ומחוץ לקיבוצים. מדברים על חלופות הבניה, אבל מתי זה נפתר ברבע שעה או בכמה ימים? אהוד ברק פתר את בעיית הבניה בפחות משבוע כשהיה בממשלה. אנחנו צריכים להיות שם! אנחנו צריכים לטפח אנשים שישתלבו במערכת הציבורית בכל הרמות! צריך לשם כך משאבים כספיים של ליווי אנשים כאלה וצריך לאגם את כל העשייה למען האינטרסים האלו: לא הגיוני שתנועה כל כך גדולה לא מנתבת את כל הארגונים למימוש האינטרסים התנועתיים שלה. לא יכול להיות שכל ארגון וכל קיבוץ יקדם דברים לבד ויעשה את המלחמות לבד. צריך להיות מוכנים למלחמות ביחד! בואו ותהיו חלק!"
_____13
​בייניש נגד חוק הביקורת החדש:
"חשה דאגה להמשך קיומם של ערכי היסוד הדמוקרטיים בישראל"
______1_9
נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת בדימוס דורית בייניש הייתה הדברת הראשונה בכנס ההנהגות של התנועה הקיבוצית והתייחסה למספר סוגיות בוערות ואקטואליות ובראשן המתקפה על בית המשפט העליון ואיתן הצעות החוק המבקשות לעקר את סמכותה של מערכת המשפט- בתי המשפט, היועצים המשפטיים ומבקר המדינה.

בייניש אמרה: "אני באה מעולם המשפט ולו הקדשתי עשרות שנים, אני מבקשת לשתף אתכם בדאגה שאני חשה בימים אלה, להמשך קיומם של ערכי היסוד הדמוקרטיים בישראל. אנחנו בעידן שבו על סדר היום הציבורי מצויות הצעות חוק ותהליכים שיש בהם כדי לערער על ערכי היסוד שעליהם מושתתת התפיסה הבסיסית שלנו. המגמה הבולטת ביותר היום היא הכרסום במוסדות המשפטיים, וזוהי מגמה שבה אני רואה סיכון, סיכון גדול. המשמעות שלה היא פגיעה במעטפת שמיועדת להגן על שיטת המשטר, על זכויות האדם, להשאיר כח בלתי מבוקר בידי המוסדות, אמנם הנבחרים, הממשלה והכנסת".

לגבי הצעות החוק היא הוסיפה: "חלק מההצעות נראה שהן ממש על רקע קונקרטי, וכמובן שיש הכחשה על זה, ואני לא רוצה להיכנס לזה, אבל כך, יש פתאום הצעה לא לחקור ראש ממשלה מכהן בתקופת כהונתו, הצעה שהמשטרה תסיים חקירות בלי להעביר המלצות לתביעה, וחשוב שתדעו שהמשטרה כבר מזמן לא מעבירה המלצות. המשטרה מסכמת את עבודת החקירה שלה ובאמצעות הכלי הזה אח"כ ממשיכים בפרקליטות לנתח את חומר החקירה ולהבין אותו. אם תתקבל הצעה כזו היא תכביד מאד על עבודת הפרקליטות ועל היכולת תוך זמן סביר ללמוד ולבסס חומרים, זוהי פגיעה קשה מאד בפרקליטות. כעת, אנו מתבשרים גם על הצעת חוק חדשה הנוגעת למבקר המדינה שמבקשת להגביל ולצמצם את היכולת והסמכות של מבקר המדינה לתת ביקורת. זו כבר שנים המגמה כלפי מוסדות הביקורת - קפד ראשו. זו בפירוש ההצעה".

בייניש סיכמה את דבריה ואמרה: "אני מקווה שרוח העוועים שכל יום מביאה הצעה חדשה– תיעלם. המאבק על מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית צריך להיות נחלת הציבור כולו, ציבור שמשום מה קולו נדם. זוהי החובה של כולנו ועלינו לעשות הכל כדי לשנותה, ולא להשאיר זאת נחלתם של מספר עיתונאים בלבד". 
_____13
יעלון: "התנועה הקיבוצית מסמלת כמה מהדברים הנכונים והחיוביים שאני רוצה לראות בישראל כחברת מופת"
שר הביטחון לשעבר, רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון דיבר בכנס הנהגות הקיבוצים של התנועה הקיבוצית, בו השתתפו מאות ממלאי תפקידים בכירים מכל הקיבוצים בארץ (צפו בסרטון).
____________62
יעלון פתח את דבריו בימיו בקיבוץ גרופית מאז שהגיע לשם עם גרעין נח"ל, היותו מזכיר הקיבוץ וחזרתו לצבא בזמן מלחמת יום הכיפורים שלאחריה נשאר במדים. שר הביטחון לשעבר הדגיש שלמרות מגוריו ברעות, הוא עדיין חבר קיבוץ ועדיין לו ולמשפחתו בית בקיבוץ הדרומי.
כבר בתחילת דבריו הדגיש יעלון - "התנועה הקיבוצית לא סיימה את דרכה במדינת ישראל!"
ולאחר מכן ניתח את ירידת קרנה של התנועה וכיצד על חברי הקיבוצים לחזור למרכז העשייה בציבוריות הישראלית: "כשאני מסתכל על ירידת האנרגיה של התנועה, אין לי ספק שהדעיכה היא תוצאה מהעדר החזון שבעצם הביא את התנועה להיות אליטה מובילה בכל התחומים ולזה נוספו משברים כלכלים חברתיים. אבל זה בעיקר נובע מאי התחדשות של התנועה, שנים נשארו עם אותה תפיסה כלכלית ולא ידעו לשנות תפיסה. אחד הדברים שהביאו לירידת קרנה של התנועה היא הנפת הדגל של שלום עכשיו. לא של שלום, אלא של שלום עכשיו. רבין היה איש שלום אבל לא איש "שלום עכשיו" הוא היה נץ ביטחוני".

יעלון הסביר לבאי הכנס את התנהלותו בזירה הציבורית: "אני כל הזמן מחפש מה קורה, אני מוכן לקחת אחריות על השקט הקיים לאורך הגבולות, אבל מתוך ראיה מפוכחת שצריך לנהל מדיניות בלי אשליות, על בסיס של אינטרסים". בנוסף הדגיש את מקומה של התנועה הקיבוצית: "אני חושב שהתנועה, כמה שהיא לא גדולה באחוזים ובאוכלוסייה, מסמלת את כמה מהדברים הנכונים והחיוביים שאותם אני רוצה לראות בישראל כחברת מופת, ואני לא וויתרתי על חברת המופת. שאני מסתכל על אתגרינו בימים האלו אני חושב שצריך התחדשות ונוכחות קיבוצית לנוכח האתגרים. התחדשות שמציבה לתנועה חזון – בעיקר חינוכי, כלכלי - חברתי והקשר בין הדברים. למרות שאין תחליף לשוק החופשי חייבים כלכלה של חמלה ושוויון הזדמנויות אמיתי בתחום החינוך. אין שוויון הזדמנויות אמיתי היום בחינוך, בוודאי למי שגר בפריפריה. לדברים האלו לתנועה הקיבוצית יש מה להגיד".
_____13
אבי גבאי: "על אף ישוב ביו"ש לא היו מעזים להגיד את מה שאומרים על ההתיישבות העובדת"
ח"כ הרב גפני: "תראו בי ידיד, אתם נמצאים במקומות שאחרים לא נמצאים. הייתם בעבר, נמצאים בהם היום ותהיו גם בעתיד"
זהבה גלאון: "כל חברי הכנסת שלנו, על אף שאין לנו נציג קיבוצניק היום, מרגישים שליחים ונציגים שלכם"
______________1
אבי גבאי, יו"ר העבודה הגיע לברך בכנס ההנהגות והתייחס למעמדו ולעליית כוחה של מפלגת העבודה בזירה הפוליטית: "מאז שנבחרתי קפצנו פי 2 בסקרים. היום שוב מדברים על מפלגת העבודה. חזרנו להיות רלוונטיים, שנתיים לא דיברו עלינו. יש מבקרים, יש נגד, יש בעד, אבל סוף סוף מדברים מחדש על מפלגת העבודה".
יו"ר מפלגת העבודה התייחס בדבריו לחשיבות ההתיישבות העובדת: יש מי שחושבים שההתיישבות סיימה את תפקידה ההיסטורי וככה הם נוהגים. אני חושב שההתיישבות לא סיימה ולא תסיים את תפקידה ההיסטורי ולו משום שהקיבוצים והמושבים מסמנים את גבולות הארץ". גבאי הוסיף ואמר: "יש מי שהפך את ההתיישבות לבעיית יוקר המחיה. ההתיישבות היא חלק מהפתרון. היא צריכה לתת במשורה ובשכל את הקרקע, אבל אי אפשר להגיד – נסגור את כל האדמות ונסגור מושבים. על אף יישוב ביו"ש לא היו אומרים את זה".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים בירך אף הוא ופתח בהבהרה כי המשותף עם התנועה הקיבוצית עולה על השוני:  "אני לא יודע אם שמתם לב, אבל אני חרדי שמופיע בתנועה הקיבוצית, לכבוד הוא לי להופיע בפניכם!" 
גפני סיפר לממלאי וממלאות התפקידים: "היום קיימה ועדת הכספים דיון ובעזרת איתן ברושי, הנציג המצוין שלכם בכנסת, פתרנו בעיה של הקיבוצים ויישובי הגדר. כשהעברנו את החוק של הטבות מס ליישובים התברר שדווקא צמודי גדר לא נהנים מהטבות המס המקסימליות, ודווקא להם צריך לסייע. בשל כך, העברנו הוראות שעה שעד שייגמר ההליך של הטבות המס הם יישארו על המקסימום". 
גפני הסביר כי חלק מהבעיות נובעות משיטת החישוב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "אנשי הלמ"ס צרכים לייצר את המדד הפריפריאלי פר-יישוב ולא פר-מועצה. למשל מטה אשר שמתחילה ביישובי הגדר ומסתיימת בעמק יזרעאל, ויישובי הגדר שם סובלים מזה שהם לא נחשבים פריפריאליים. דאגנו שלא יהיה דין אחד לכל יישובי המועצה. כשזה אושר בוועדה, זה היה אחד המקרים הבודדים בהם כל חברי הוועדה עמדו ומחאו כפיים".
גפני סיים את דבריו ואמר: "תראו בי ידיד, גם אם יהיו וויכוחים על דת ומדינה, על זה שצריך לחזק את הקיבוצים מבחינה כלכלית לא יהיו ויכוחים. אתם נמצאים במוקמות שאחרים לא נמצאים. הייתם בעבר, אתם היום ותהיו גם בעתיד".  

יו"ר מרצ זהבה גלאון הייתה אחרונת המברכים בכנס הנהגות הקיבוצים ופתחה את דבריה בהתייחסות לתנועה הקיבוצית ולקשר שלה עם מפלגת מרצ: "לצערי אין לנו חבר קיבוצניק כרגע בכנסת אבל סיעת מרצ כולה רואה בתנועה הקיבוצית כאבות המייסדים שלה וכולנו, כל חברי הכנסת שלנו, מרגישים שליחים ונציגים שלכם. אנחנו מבינים שמה שחשוב כרגע זה שכל החסמים שהשלטון מציב יוסרו כדי שהקיבוצים יוכלו להמשיך ולקלוט חברים חדשים ולהתרחב, הבעיה הזו היא בעיה קשה ואנחנו נעשה את כל המאמצים כדי לעזור לפתור אותה".

לאחר מכן, המשיכה גלאון והתייחסה לחקירות רה"מ נתניהו ושורת החוקים שמבקשים ח"כ בליכוד להעביר בימים אלו: "המשפט האהוב על ראש הממשלה בחודשים האחרונים הוא "לא יהיה כלום כי אין כלום". אני שומעת אפילו ילדים מצטטים את זה. זה שקר מוחלט בכל הנוגע לחקירות שלו, אבל תיאור מדויק באופן מפתיע של הישגי הממשלה שלו. אין שום דבר שהממשלה הזו שנמשכת כבר יותר משמונה שנים יכולה להתגאות בו באמת שעשתה, וחברי הכנסת בקואליציה הפכו מנציגי ציבור לשכפ"ץ של נתניהו והדבר היחיד שמעסיק אותם בימים אלו הוא להעביר חוקים להקטנת הדמוקרטיה ולשמירת כסאו של נתניהו".
_____13
תמונת השבוע- תל"מ חדש נפתח
________28
תכנית תל"מ (תעסוקה, לימודים, מגורים בקיבוצים לצעירים ישראלים בני העדה האתיופית) הפועלת ב-16 קיבוצים נכנסת בימים אלה לשנת ה-20 לפעילותה.
בעיתוי מושלם, מיד לאחר חוגי הדיון בנושא "מעורבות בחברה הישראלית" שהתקיימו בכנס ההנהגות ובהם לקחו חלק גם חניכי ומקשרי תל"מ לצד צוות התכנית ופעילי אגף הצעירים, נחתם ההסכם המיוחל עם המשרד לשוויון חברתי, המבטיח את המשך פעילותה של התכנית במימון וליווי אגף הצעירים של המשרד עד מחצית 2019.
הסכם זה שהושג במאמץ משותף, ממושך ועיקש של הנהגת התנועה הקיבוצית, צוות תל"מ והמחלקה המשפטית, מבטיח גיבוי להרחבת היקף התכנית לכ –100 חניכים בשנה, תוך מתן מענה נרחב למגוון הצרכים המיוחדים לצעירים משוחררים בכלל ולבני העדה בפרט.
בטקס החתימה על ההסכם השתתפו ניר מאיר – מזכ"ל התק"צ, אבי כהן – מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, גיל לין – המשנה למזכ"ל, אלירן ביתן – הרפרנט של תל"מ במשרד, איציק שפרן ויעל בזנר-ברגיל מצוות תל"מ, ניר וג'ני – מקשרי הקבוצות בגן שמואל, עינת פורת – מקשרת הקבוצה בצרעה וישראל - נציג החניכים שבתכנית מהקבוצה בצרעה.
המשימה שעומדת בפנינו מאתגרת ומרגשת. צוות תל"מ ביחד עם פעילי אגף הצעירים והמעורבות בחברה בראשות אסיף איזק, ערוכים ומוכנים לקראתה.
שיהיה לכולנו בהצלחה!!
_____13
מנהל רשות המים: "מהרגע שנכנסתי לתפקידי הבנתי שיש 'באג' רציני בתיקון 27 לחוק המים"

"לי ברור שמוטמעים בתוך החקלאות ערכים חיצוניים שלא נלקחו בחשבון בתיקון 27: ארץ ישראל ירוקה היא חקלאית והיא לא תהיה ירוקה אם לא תהיה חקלאות".
פאנל נוסף נערך בנושא משק החלב. מנכ"לית מועצת החלב: "אנחנו כרגע לא במשבר כי זה ענף מתוכנן ותכנון שווה וודאות". רוב מוחלט של הרפתות - בפריפריה
________28
מימין: מנכ"לית מועצת החלב מיכל קראוס, משמאל: גיורא שחם, מנהל רשות המים.

גיורא שחם, מנהל רשות המים, דיבר בפאנל שעסק במצב משק המים והשפעתו על החקלאות בכנס הנהגות הקיבוצים ואמר: "כשמוניתי לתפקיד ועוד בטרם כניסתי, הבנתי שיש באג רציני. זאת היתה תקופה של "מירוץ חקיקה" ואני הייתי בתקופת ביניים כשעוד לא נכנסתי לתפקיד ממש. לצערי, מכיוון שהגיעו שמועות על דעתי הלא נוחה מהתיקון, היה מי שדאג שאני לא אכנס ממש לתפקיד עד שהחוק לא יעבור הכנסת, וכך אכן היה.  ואכן, אני נכנס לתפקיד עם הרגשה מאד לא נוחה מתיקון 27 והשפעתו על החקלאות. אבל היום אני חלק מהממשלה וחוקים צריכים ליישם ולמלא.  
שחם הוסיף: "נקודת התורפה שזיהיתי מייד בתיקון והיא תקפה לאורך כל הדרך היא לא התיקון עצמו, ולא בתיקון מחירי המים ולא "האמבטיה שכולם ישלמו את אותו מחיר". הבעיה היא חקלאי הקצה שמקבל חשבון מים בסוף החודש האם האספסת בעמק החולה או פרדס בשרון יודעים לשלם את המחיר הנקוב.  האם החקלאות הקיימת יודעת לשאת את המחיר כי אם לא, היא לא תהיה. וזו החקלאות שיוצרת את ארץ ישראל הירוקה. לי ברור שמוטמעים בתוך החקלאות ערכים חיצוניים שלא נלקחים בחשבון אולם צריכים להיות בו - ארץ ישראל ירוקה היא חקלאית והיא לא תהיה ירוקה אם לא תהיה חקלאות. אומרים החקלאות תתאים את עצמה לתנאים החדשים. זאת שאלת מיליון הדולר. האם באמת אפשר להתאים למחיר המים את החקלאות".

בפאנל נוסף שעסק בתחום החקלאות, דנו באי הכנס בעתיד משק החלב. 
מנכ"לית מועצת החלב, מיכל קראוס אמרה: "אנחנו כרגע לא במשבר כי זה ענף מתוכנן ותכנון שווה וודאות. 70% מהרפתות נמצאות בפריפריה. 210 במגזר השיתופי (קיבוצים) המסה העיקרית במגזר המשפחתי – 800 רפתות (מושבים).
אחד הדברים שאנחנו עוסקים בהם רבות הוא עניין הכשרויות - המגזר הכי צומח בחלב הוא המגזר החרדי,  כיום 11% מהשוק הם חרדים ובעוד עשור יהיו 20%. כיום כל הרפתות נמצאות ברמת כשרות של מהדרין ויש שינוי לרמת כשרות "בד"צ" יש הסתה לרמת כשרות בד"צ. כולן כבר מהדרין. כשרויות מוסיפות עלויות בין 7% ל10%. 
_____13
מדברים מהשטח בכנס ההנהגות
0

בכנס ההנהגות ה-5 שננעל אתמול, התקיימו כבכל שנה, מושבי שיחה במגוון נושאים ועם ממלאי תפקידים רבים, אנשים מקצועיים, בעלי ניסיון בתחומם המלווים את הקיבוצים ואת הנהלות הקיבוצים הן מתוך התנועה הקיבוצית (פעילי התנועה) והן מחוצה לה.
המושבים התקיימו בכמה סבבים ונראה היה שהעלו נושאים אקטואליים ביותר להנהלות הקיבוצים, ושהתקיימו בהם דיונים חשובים ופוריים, שיש עוד מקום להרחיב בהם גם בעתיד.
המושבים שהתקיימו: מושב מיוחד של ראשי האגפים, ביקורת בקיבוץ, היבטים מגדריים, קואופרציה בקיבוץ, בריאות בקיבוץ, עשייה פוליטית, בנייה בקיבוץ, עבודת נוער בקיבוץ, כלכלה מקומית מבוססת תעסוקה, משילות בקיבוץ, חברות אחודה, הובלת שינויים בחברה, יהדות כתרבות, משברים בחקלאות: המים והחלב
_____13
נפרדים בהוקרת תודה ממנכ"לית התנועה מיכל וינברג שמסיימת את תפקידה
0
בכנס ההנהגות נפרדו פעילי התנועה והנהגות הקיבוצים גם ממנכ"לית התנועה היוצאת מיכל וינברג, שאף ניצחה ביד רמה על הפקת הכנס בפעם באחרונה.
וינברג הודתה לנוכחים על שנות העבודה המשותפות ואמרה: "בארבע השנים שחלפו, בתפקיד מנכ"לית התנועה, עסקתי רוב הזמן בנושאים שלא לעין המצלמות והמיקרופונים, שהם התשתית לעבודת מטה התנועה. היום אני מסיימת את תפקידי.
את רובכם פגשתי במעגלי הפעילויות התנועתיות ובמסגרת ביקורי מטה התנועה השבועיים בקיבוצים. ב-4 שנות פעילותי  נחשפתי לעשייה הגדולה, לצד הבעיות וההתלבטויות שלכם כמנהלים.
אתם היום שכבת מקבלי ההחלטות שמאיישת את הנהגות הקיבוצים. בידכם לסמן את הדרך ולהוביל את חברי הקיבוץ ואת הקהילות,  את הקיבוצים והתנועה הקיבוצית לעתיד טוב יותר. זאת אחריות גדולה ונידרש מצפן מכוייל כדי לא לאבד את הצפון ואת המצפון.                       
תודה לכולכם על תקופת העבודה המשותפת.
 
ומילת תודה לפעילי התנועה ועובדיה, שמלווים יום יום את הקיבוצים במקצועיות תוך דאגה וניסיון לתת תשובות, מידע, פתרונות ועזרה בתחומי החיים הרבים של הקיבוץ וחבריו.
כולם יחד גם אחראים להפקתו של כנס ההנהגות ה-5 ולתכניו.
צוות מחויב.
צוות מנצח.
ויחד יצרנו כנס מנצח.
תודה לכולכם על הכל ובהצלחה להדס שמחליפה אותי". 
_____13
פורצי דרך חברתיים-עסקיים? גם לנו יש!
פאנל מיוחד של שלושה חברי וחברות קיבוצים שהקימו פרויקטים יוצאי דופן, מעוררי השראה
____________62
משמאל לימין: רוני גלעד (עין שמר), אדם זיו (סאסא), ברוריה סלע (מעברות), ד"ר שושן הרן (בארי)

ביום השני של כנס הנהגות הקיבוצים התארח פאנל מיוחד של שלושה חברי וחברות קיבוצים שהקימו פרויקטים יוצאי דופן, מעוררי השראה וכל אחד מהם משפיע בדרכו שלו על מעגלים רבים אחרים בתנועה פנימה ולחברה הישראלית והעולמית בכלל.
את הפאנל הנחתה רוני גלעד (עין שמר) והשתתפו בו ברוריה סלע (מעברות), ד"ר שושן הרן (בארי) ואדם זיו (סאסא). כל אחד מהחברים סיפר על פועלו, על המיוחד בו, על האתגרים, ההצלחות והתקוות גם לשנים הבאות הלאה.

אדם זיו, מקים גלידריית "בוזה" מספר: "אני הקמתי את גלידריית "בוזה". בוזה בערבית זו גלידה וכשחשבתי להקים עסק קטן לייצור גלידה, חשבתי שזה יהיה מעניין להשתמש בפלטפורמה הזו ולהשפיע דרכה בצורה רחבה יותר. חשבתי לעשות זאת בשותפות עם שותף ערבי, עלאא סוויטאת, בכפר ערבי, תרשיחא, וליצור דרך הדבר הזה, דרך הגלידה, שהוא מוכר ואהוב בכל העולם, ובאמצעותו להגיע ולגעת בכמה שיותר אנשים וקהילות".
ברוריה סלע, מנהלת ביה"ס "רמות חפר" לשעבר, (היום ביה"ס האיזורי "רמות- ים") מספרת: "בביה"ס הקיבוצי שלנו, לאחר פירוק המוסד החינוכי במעברות השכלנו להבין שעל אף השינוי וביטול הפנימייה במוסד החינוכי חשוב לשמור על ביה"ס המיוחד שיש בידינו, לטפח אותו ולהוביל דרכו חדשנות ופעילות לימודית ייחודית. טיפחנו מודל חלופי לבחינות הבגרות, מודל של למידת חקר שנמשכת במשך שלושה חודשים, בשלושה שלבים, בהתעמקות בחקירה, דרך שאילת שאלות והצגה בפני קהל והענקת מיומנויות ודרכי למידה חדשניים שמאפשרים לנערים ללמוד בצורה עדכנית ומדויקת עבורם גם לחייהם בעתיד. כמעט כל הבחינות ברמות חפר אז, והיום ברמות ים הומרו בבחינות חלופיות, חוץ ממתמטיקה ופיזיקה, התלמידים יכולים להיבחן בדרכים משמעותיות.
ד"ר שושן הרן, מקימת הארגון "fair planet", ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לסייע למיליוני חקלאים זעירים במדינות מתפתחות לצאת ממעגל הרעב והעוני.
שושן הרן מספרת: "אני עבדתי במשך שנים בתחום פיתוח הזרעים ועם עבודתי הבנתי את הכח הרב שיש לחברות כאלו שבעצם באמצעותן ובעזרת הפיתוחים שלהן אפשר להגדיל בצורה מדהימה את אחוז האוכלוסייה השבע בעולם. כך הקמתי את הארגון והתחלנו לעבוד באתיופיה לנסות ולעזור באמצעות הקשרים שיש לנו עם חברות הזרעים, בעזרת הידע והמיומנויות הקיימות אצלנו לחקלאים המקומיים לגדל תוצרת חקלאית שתוציא אותם ממעגל העוני.
_____13
מזכ"ל התנועה הקיבוצית למנכ"ל רמ"י: "חזור בך, שאם לא כן יתברר לך כי חקלאי ישראל יודעים להיות יריב נחוש ועקשני"
______0
כנס הנהגות הקיבוצים נפתח כמיטב המסורת בנאומים וברכות מפי ראשי וראשות ההתיישבות הכפרית, כשאת שרשרת הנואמים פתח מזכ"ל התנועה ניר מאיר. מלבד דברי פתיחה לבאי הכנס החגיגי ביקש מאיר להעביר מסר חריף לעדיאל שמרון, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, בעקבות הראיון שהעניק האחרון לידיעות אחרונות בסופה"ש, ולדבריו ממש מבקש לחסל את ההתיישבות הכפרית בישראל: "הנה יצא המרצע מן השק ומנכ"ל רמ"י מדבר בפה מלא על חיסול ישובים חקלאיים בקרבת הערים, וכל זאת בכדי לאפשר לספסרי רמ"י מלאי קרקעות מספק ל- 200 השנים הבאות. עדיאל שימרון, טול קורה מבין עיניך... עד שלא תתחילו להשתמש באופן משמעותי ב-20 אלף הדונמים, בלב אזורי הביקוש, שקיבלתם מאתנו ב"הסדר הקיבוצים" אין לכם תירוץ... בוודאי לא "המחסור בקרקע". זהו מחסור מלאכותי, ספסרי, וכשל תכנוני מתמשך. עדיאל – חזור בך, שאם לא כן יתברר לך כי חקלאי ישראל יודעים להיות יריב נחוש ועקשני".

אחריו עלה, דני עטר, יו"ר קק"ל שדיבר אף הוא על התחושה כי נעשות פעולות נכונות כנגד ההתיישבות הכפרית ונגד גופים הדואגים לה כמו קק"ל. "בתקופה האחרונה אנחנו עדים לניסיונות לחיסול קק"ל בכל דרך, ועל אף שיש תחושה כי הצלחנו לבלום ההתקפה, ניסיונות אלו עתידים להימשך". עטר הדגיש את המחויבות שיש לקק"ל לעזור בהתיישבות הקיבוצים וקרא לקיבוצים להיעזר בשירותיה של קק"ל בכל תחום בו היא יכולה לסייע. 

ח"כ איתן ברושי, נציג מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה נאם אף הוא והוסיף באותו נושא: "בסוף השבוע האחרון הוריד מנהל רמ"י עדיאל שימרון את כל המסכות ואמר באופן ברור את מה שאנו יודעים כבר זמן רב: מדיניות הממשלה מכוונת להרס ההתיישבות והמרחב הכפרי.
ממשלה שלא מוכנה לוותר על אף מאחז לא חוקי ביהודה ושומרון, מוכנה לוותר בקלות על מושבים וקיבוצים בכל רחבי הארץ. לאור המדיניות שיש בה צירוף של עוינות ובורות, עלינו להדגיש את הייחוד והחשיבות בקיום המושבים, הקיבוצים וההתיישבות הכפרית כולה. להרחיב את שיתופי הפעולה האזוריים בכל תחום שניתן, וקודם כל דרך החינוך". 

לאחר מכן בירך מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, שביקש להדגיש את הקשר והמחויבות בין שתי התנועות, בעיקר לאור האיומים האחרונים, המבקשים לפגוע בקיבוצים ובמושבים כאחד. צור קרא מעל במת כנס ההנהגות לקיים בשנה הבאה כנס הנהגות משותף למנהלי ומנהלות שתי התנועות, ובכך ליצור כח מאוחד בעל חזון ומטרות משותפות שיוצר שיתופי פעולה בתחומים רבים. 

אחריו עלתה מורלי דורי, מנכל"ית "ביטוח חקלאי", שציינו השנה 80 שנה להיווסדם, ופרסה בפני המשתתפים את חזון החברה, מחויבותה הבלתי מתפשרת עבור הקיבוצים וחברי הקיבוצים ותוכניותיה לעתיד. דורי הוסיפה בסיום: "אנחנו אמנם לא הכי גדולים אבל הכי מתאימים ומבינים את צרכיהם של הקיבוצים ומודים לכם על האמון שאתם נותנים בנו כבר 80 שנה". 

את שלב הברכות חתם עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית לב השרון, שביקש לברך על הידוק שיתופי הפעולה עם התנועה הקיבוצית, התוכניות המשותפות והעבודה הצמודה וקרא להמשך עבודה משותפת פוריה ומוצלחת. 

בצהרי היום בירך את באי הכנס גם ח"כ חיים ילין ("יש עתיד", נחל עוז). במהלך נאומו התייחס לשינויים שצריכה לעבור התנועה לאור התמורות שחלו במדינת ישראל בשנים האחרונות:
"התנועה הקיבוצית צריכה להיות מעורבת בחינוך ולהיות דוגמה ומופת להקניית ערכים גם דרך שנות השירות. לצד זה, היא יכולה לסייע במשבר הסיעוד במדינה כאשר תוביל לשינוי ייעוד לקרקעות שנמצאות במרכז הארץ שיוכלו להוות שטח לבתי סיעוד ללא כוונת רווח. בימים אלו, כאשר אנו נחשפים להתעללויות בקשישים ועל היעדר ביטוח סיעודי, עלינו להיות דוגמא לערבות הדדית, שינוי הייעוד ייעשה במהרה במידת הצורך", אמר ח"כ ילין.
תודה ענקית לכל מי שהפיק את הכנס!
כנס ההנהגות מתחילתו ועד סופו הופק על-ידי פעילי התנועה – 
בראש ובראשונה לאתי צפני ולצידה אירית גולדברג.
למרדכי הר-אבן, שמשון מחלב ואיש המחשבים של התנועה עידן הינדי. לצוות ההפקה בראשות מפיקת העל ריקי רז ואיתה איציק שפרן ורינה בן-סימון. לצוות הדוברות - צפי אופיר ויאיר פז, לנועה יפת שבלעדיה שום דבר לא זז לשום מקום, מיכל וינברג שמנהלת את כל ההפקה ביד רמה, שקטה ובטוחה ולשלומית צימרינג שבפעם החמישית מארגנת כנס מרשים ומעשיר.
תודה לכולם, לכל הפעילים והצוות הטכני. להתראות בשנה הבאה...
_____13


מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
תגובות לדף