חברים! אנא קישרו את כלביכם (ואולי בקרוב גם את ילדיכם?)
מאיה כהן
חברים! אנא קישרו את כלביכם (ואולי בקרוב גם את ילדיכם?)

מאיה כהן

לאחרונה אנו נתקלים באחת התופעות האלימות שידענו - חזרה לנוהג הנפסל והמזעזע של הרעלת כלבים מכוונת - בלי מחשבה תחילה.

דמיינו לעצמכם: יום יפה, ילדים משתובבים בדשא, כשלפתע מוצא אחד מהם פיסת מזון מפתה ומכניס אותה לפה. כעבור כמה דקות הילד / פעוט מתחיל לפרכס ומפיו נוזל ריר, והוא מובהל מיידית לבית החולים. במזל ניצלים חייו. ומה אם לא יינצלו? מה אם לא תספיקו להגיע בזמן? אז נכון - היום זה "רק" כלב. אבל זה לא רק.

לשמחתי רוב האנשים המגדלים כלבים בקיבוץ מעניקים להם יחס שווה לבן משפחה. ואולי הכלבים מעצבנים לפעמים. ואולי לפעמים הבעלים אטומים לפניותך - "מר/גב' מרעיל/ה", אבל עדיין יש מקום לפתרונות פחות יצירתיים ויותר מקובלים. מעבר לפחדנות הכרוכה במעשה, זה פשוט מסוכן לכולנו.ובעיקר, עצוב ומפחיד לי לחשוב שאת/ה האיש/ה שאני בחרתי לגור ביחד איתו / איתה באותו קיבוץ.
תגובות לדף