הקיבוצניקים מובילים בשנת השרות- כתבה מאתר צה"ל - והפעם: כבוד לשינשינים
אתר דובר צה"ל
הקיבוצניקים מובילים בשנת השרות - כתבה מאתר צה"ל

והפעם: כבוד לשינשינים

מבין שלל הארגונים שמפעילים שנות שירות ברחבי הארץ, התנועה הקיבוצית מחזיקה בכמות המתנדבים הגדולה ביותר. התנועה מעלה על נס את חיי השיתוף בקרב קבוצות המתנדבים ומעודדת את הש"שים להמשיך יחד גם בצבא.

 

אמנון דירקטור, אתר דובר צה"ל, 21/6/2010

 

''חלק מהיופי של שנת השירות הוא המטרות החברתיות,

הקיבוציות והתרבותיות''. צילום: ויקיפדיה

כשפרויקט שנת השירות יצא לדרך, אי שם בשנות ה-50, מטרתו העיקרית הייתה ליישב את הארץ, ובני הנוער שלקחו בו חלק עשו זאת ממניעים אידיאולוגיים-ציוניים. כיום שנת שירות מתמקדת בתכנים חינוכיים וערכיים. כל תנועה או ארגון שמפעילים שנת שירות מקדמים את  הערכים והמטרות שלהם.

 

התנועה הקיבוצית, המאגדת בתוכה את כלל תנועות ההתיישבות הקיבוצית במסגרת ההתיישבות העובדת, היא התנועה עם מספר הש"שנים הגדול בארץ: לתנועה יש 121 קומונות מתוך 70 משימות. ובהקשר זה: השנה חוגגת התנועה הקיבוצית 100 שנים לקיבוץ הראשון.

 

"חלק מהיופי של שנת השירות הוא המטרות החברתיות, הקיבוציות והתרבותיות", מספר מולי אקשטיין, שאחראי על שנת שירות מטעם התנועה הקיבוצית. במהלך השנה לומדים הש"שינים לחיות במשותף, להתחלק ולקבל את השונה, והשאיפה היא שבתום השנה יצאו כחבורה מלוכדת שתמשיך ללכת ולהתפתח ביחד. "הערך החברתי-ערכי הוא מהיותר חשובים - החבר'ה, התמיכה והשאיפה למצוינות", מסביר אקשטיין.

התנועה הקיבוצית עובדת מול האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון ונמצאת בקשר ישיר עם הצבא: יחידת מיטב (בקו"ם), אגף כוח האדם וגורמים צבאיים נוספים. לפני מספר שבועות פגש ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, ש"שינים מהתנועה הקיבוצית באולם צוותא בתל אביב. במהלך הפגישה דיבר האלוף זמיר על חשיבות היציאה לשנת השירות והדגיש כי צה"ל מעודד בני נוער לצאת אליה, אך הסביר גם מדוע הצבא לא ממהר להעלות את מכסות התקנים.

"הצבא יכול לאפשר היום רק לכ- 1700 חבר'ה לצאת לשנת שירות פלוס 1400 למכינות קדם צבאיות", אמר. "זאת בגלל ירידה במחזורי הגיוס בצה"ל. אחוזי הגיוס הולכים ופוחתים עם השנים בגלל סיבות שונות - ילודה נמוכה, עלייה מועטת ארצה, פציפיזם והשתמטות".

 

להמשיך יחד או להיפרד?

בפני כל ש"ש שיוצא לשנת שירות עומדת האופציה: להמשיך יחד עם חבריו לגרעין נח"ל ולעבור מסלול משותף גם במסגרת הצבאית; או לסיים את שנת השירות ולהתגייס למסלול רגיל בצבא. אקשטיין מציין שהמטרה של התנועה הקיבוצית היא לייצר קבוצות ולהמשיך את קונספט ה"ביחד": "אנחנו מדברים עם הש"שנים על המשכיות, אנחנו תמיד ממליצים להם לצאת ביחד לנח"ל ולהישאר גם בצבא קבוצה אורגנית". לאחר הפרק הצבאי עוברים הגרעינים לנקודות בפריפריות החברתיות במטרה לחולל שינוי.

"יציאה לשנת שירות צריכה לבוא לא ממקום של התלבטות אלא ממקום של תובנה", אומר אקשטיין. לטענתו החברה הישראלית "מפריטה" את עצמה בשנים האחרונות, המדינה מנערת אחריות מתחומי הרווחה והחינוך ולתוך הריק שנוצר נכנסים ארגונים פרטיים, עמותות, תנועות נוער וצה"ל.

"אני מציע לצה"ל לעודד כמה שיותר בני נוער לצאת לשנת שירות. כשחייל בוגר שנת שירות יעמוד במחסום צה"לי, אני בטוח שהיחס שלו והאמפתיה כלפי אותו בן אדם שרוצה לעבור יגרמו לו לנהוג באופן הרבה יותר אחראי ושקול. שנת השירות עושה את זה".

תגובות לדף