התרשמות משבת ראשונים
סנונית קין
התרשמות משבת ראשונים

זמן רב חלף מאז העזתי לכתוב בקלות ובמאור פנים על רשמיי מהכפר הזה, השיתופי, המקובץ, הכפר הזה שאנחנו קוראים לו בית.

 

שלל הצלמים (המוכשרים!!!) שהעלו את פרי מצלמתם לאתר כאילו "ביקשו" תוספת במילים... שימים רבים לא אמרתי.

 

מילים המתארות אנשים מחייכים, מילים המספרות על אנשים נירגשים תמונות המנסות להקיף 90 שנה של זיכרונות, טעמים, מושגים וחוויות.

 

בחצר הקטנה מוקפת גדר , מתנשאים אקליפטוסים שראו כבר הכל, ומיגדל ורפת ובית תינוקות, ופעמון מצלצל ועגלת תינוקות.

 

ובשבת שטופת שמש, נפתחו הלבבות.... ובאו לפסוע מקרוב ומרחוק באותם השבילים ואותן המדרכות באו לחבוק, להתגעגע, לחלום ולקוות....

 

יחד, הוותיק והחדש, העוזב והנטוע עיקש במקום, הכותב והכורם, המצייר והחולב, הזוכר כל פרט  יד ביד עם המוחק זיכרונות,  צמד צ'כיות גאות ואחת תמר, החותמת עשרות הקדשות.                                                                                                           
 
הבית הזה שוב, ידע לשמוח ולאהוב , הבית הזה היודע להתגאות וללמוד.
 
הבית הזה ששני ילדי התרוצצו בו בביטחון ובחופשיות, מתבוננים בפליאה בסירי לילה, שואלים את אביהם איפה ואיך כילד ישן בלילות ????

הבית הזה הוא גם ביתי.

 

אז המון הערכה, לכל מי שהכין, טרח, אסף, שיחזר, גייס, תפר, בישל, אפה, הגיש, סחט, חלב, כתב, צייר, ארגן, ניהל, דחף, הרים, פירק, ובעיקר חלם ולא ויתר. תודה על ההפקה המדהימה המרגשת, שיחד

 

עם ערב השירים בסופו של יום, ענגו את כפר הזה בשיר סיום לחגיגות ה 90  והמון סיבות לאסוף כוחות לעוד המון שנים טובות.

 

תודה! סנונית קין.

לארבע גלריות התמונות של שבת ראשונים
תגובות לדף