יום העצמאות תשע"ב / מברך עודד צנטנר
יום העצמאות תשע"ב / מברך עודד צנטנר

מה יותר גרוע מתוכי עם כאב גרון ?

ג'ירפה עם כאב צוואר

ומכיוון שפורים היה וגם פסח עבר

וכל הדגים והעוגות והמצות הגיעו עד צוואר,

אז זה הזמן להגיד כמה דברים רציניים:

אחד מגיע לקרקס ומבקש עבודה כגמד. בוחן אותו המנהל ואומר: "אתה מטר תשעים. אף אחד לא יאמין לך שאתה גמד". אומר הבחור: זה כל העניין, שאני הגמד הכי גבוה בעולם".

אז מה אומרים שוב למדינה, כשיש לה יום הולדת

והאורות אורות שמחה, במה כה מכובדת ?

האם אנחנו הגמד שנלחם בגליית - כמו שאנחנו רואים את עצמנו, או הענק המסוכן - כמו שאחרים רואים אותנו?

נתחיל דוקא במשהו מעודד

שהכנרת עולה והגשם יורד

הרוח נושבת קרירה, ומזג אויר הוא לא רע,

וגם הפינה שלנו, שומרת ממש על צורה.

שמעון פרס מיום ליום צעיר

ורק הזמן אשר חולף, רק הוא כל כך מהיר

(כי כמו שאומרים: עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן)

אז היכן ציפי לבני, את שליט מי זוכר?

מופז הצליח, כי לא רצה לוותר

אבל שלמה בניזרי - סבל עוד יותר.

 

עניינים חשובים רוחשים מסביב:

מה יקרה בהפועל, כשאחרון אחרון – טביב ?

יאיר לפיד משמיע קולות...

וברכבת הקלה אין הקלות.

עושים תספורת לבן דוב, לבייב וגם תשובה,

ומאיר בראון שוב דואג מה יהיה בתנובה.

רצים למליון , עפים למיליון, וטסים לכל הרוחות -

אבל שלמה בניזרי סבל לא פחות.

 

אלימות במגרש, תאונות, בלגן,

ורק הפשע סוף סוף, נעשה מאורגן.

מעולה לעולה כוחנו עולה

החשבון מתרוקן והדלק עולה

אין נבחרת, אין אוסקר, אין אבל, אין חבל...

ורק שלמה בניזרי סבל וסבל...

 

מחאה חברתית  אוהלים בשדרה,

הזמן שעובר וכלום לא קרה...

וים המלח - מסתבר, הוא לא כזה מין פלא,

ואיפה איפה עוד מוצאים לילות אשר כאלה

הימים חמים והלילות קצרים

וברשת של מכבי נשארו רק - חורים

שר החוץ כמעט בפנים, כבר מרגישים בחבל

אך רק בניזרי באמת, יודע מה זה סבל

 

על הזבוב אומרים שהוא יותר נאמן לך מכלב (אבל רק לזמן קצר).

וזה מיד יוצר אסוציאציה למזרח התיכון:

הסורים מוחקים, המצרים מתרחקים,

וכולם מסביב נעשים חזקים,

ואפשר מזה להבין (גם כשלא מוכרחים),

כי נפלנו לשכונה שהיא לא "הכי - הכי".

ומה בסך הכל ביקשנו?

מדינה אחת קטנה ליהודים,

שנוכל כבר לתלות את מקל הנדודים,

ונוכל בשגרה לשאול "מה נשתנה" ?

ושנוכל להגיע לחו"ל כל שנה.

 

משה אומר לשולה: "שולה. מרחוק את נראית כמו מיליון דולר". שולה מסמיקה: "תודה, תודה". אז משה אומר: "כן, אבל מקרוב את חייבת לי 200 שקל".

אז שנהיה חכמים ויפים וצעירים,

וגם בריאים, וגם קצת עשירים

שתהיה לכולנו שנת הריון ופריון,

שנה של שלום עם הרבה בטחון,

שנה שלכולם יספיק מה..כול...

וששלמה בניזרי יפסיק כבר לסבול

 

שתי פרות עומדות ברפת אומרת האחת: "מווו". אומרת השניה: "לקחת לי את הדברים מהפה"

ומכיוון שלקחתם לי את הדברים מהפה

ומכיוון שאלון מזרחי אומר שהמשחק אינו מסתיים עד שהוא נגמר

אז אני אגיד לסיום את המשפט "הלא נורא חכם":

ובבניין ירושלים ננוחם .

לילה טוב וחג שמח



תגובות לדף