א'-ב' של גן-שמואל
א'-ב' של גן-שמואל
לפני הכל קיבוץ.


קבוץ בגבול השומרון ורמות מנשה, לצד כביש חדרה- עפולה (כביש מס' 65), 5 ק"מ מזרחית לחדרה וממול למפעלים האזוריים גרנות.
משנת 1935 משתייך הקבוץ לתנועת הקבוץ הארצי - השומר הצעיר. לאחר שבשנת 2000 אוחדו התנועות הקיבוציות, גן שמואל הינו חלק מהתנועה הקיבוצית, המונה כ-260 קיבוצים.

תולדות גן-שמואל מיוחדים במינם. ראשיתה של גן-שמואל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19, 15נקודות ישוב היו אז בארץ.

גן שמואל (ג"ש) הייתה הנקודה ה-16 והראשונה שהוקמה בכספי העם לרגל יום הולדתו של הרב שמואל מוהליבר. הייתה זו מגבית בין יהודי רוסיה- שכספיה נמסרו לארגון הציוני לאומי "חובבי ציון". בשנת 1896 ניטעו השתילים הראשונים בשטח של 50 דונם, בגן האתרוגים לכבודו של הרב שמואל מוהליבר, ובכך הונח היסוד לנקודה. רבים הקשיים שעברו על ג"ש בשנותיה הראשונות, לא פעם עמדה על סף חיסול וחידלון. עוד ב-1918 הוצע ל"ועד הצירים", שישב בהאג לחסל את הנקודה, כי לדעת מומחים לא תוכל ג"ש לקיים יותר מ10 - מתיישבים.

העדנה הגיעה לג"ש החל משנת 1920, עת ראשוני העלייה השלישית, צעירים וחולמים, יוצאי השומר הצעיר מפולין, גליציה ואוסטריה, התחילו להתלכד בג"ש, וראו כי גן פורח הוא וטובים סיכוייו להפך לישוב משגשג. הם הגיעו הנה אחד אחד, ולאט לאט התלכדו כאן לחבורה עובדת ויוצרת. בדצמבר 1921 הכריזו על עצמם כקבוצת גן שמואל שהשתייכה לחבר הקבוצות.

החברים הראשונים ואלה שהצטרפו לקבוץ בשנותיו הראשונות- פתחו ענפי חקלאות מגוונים, יצרו שיטות עיבוד בגידולים שטרם ידעו עליהם בארץ.

עבודתם המסורה הניבה פרי ותוצאות מרשימות: רדיית דבש במכוורת פרי משובח בפרדס, הישגים בגידול ירקות, בלול וברפת, בגידול דבורים ובפרט בגידולי הפלחה בבעל. הם הראשונים שהחלו בגידול תפוחי אדמה סתווים בארץ. התוצאות המשקיות היו מפתיעות.

עוד בשנת 1923 סיכמה הקבוצה את מאזנה השנתי ברווח ולהפתעת המוסדות המיישבים הקבוצה הודיעה שהיא מוותרת על העזרה לקיומה, וכי הקבוצה נושאת את עצמה מעבודתה ומיצורה. היה זה הקיבוץ הראשון שהפך "חי הנושא את עצמו". עד שנות ה-30 הראשונות מנתה הקבוצה 40 חברים, אחדים מהם החליטו לעבור למושבי עובדים ועזבו, אי לכך דרושה הייתה השלמת הקבוצה בחברים נוספים. גם ענפי היצור התרחבו ודרשו תוספת עובדים. בשנת 1933 הצטרפה לג"ש קבוצת חברי "פלוגות בנימינה" מיוצאי תנועת השומר הצעיר (השוה"צ) בפולין אשר שהו מספר שנים בבנימינה ובעין שמר. הצטרפותו של גוף חברתי שמנה 40 חברים שינה בבת אחת את הקבוצה הקטנה והפכה לקיבוץ גדול המונה קרוב ל-80 חבר.

המזיגה עם הקבוצה הוותיקה הייתה מוצלחת והכפלת האוכלוסייה חייבה גילוי מקורות פרנסה ועבודה נוספים. הקבוץ יצא להרחבת גידולים וענפי חקלאות. הוכנס מיכון בכל ענפי היצור, טרקטורים, מתחחות, מחרשות מעמיקות, שיטות המטרה חדשות. עם כניסת חברי בנימינה בשנת 1935, הצטרף ג"ש לקבוץ הארצי - השומר הצעיר.

בשנים 1935/6 הצטרף ונקלט גוף תנועתי חדש בגן שמואל, חברי קיבוץ מעפילים יוצאי השוה"צ בצ'כוסלובקיה. בקבוץ התרחבו חיי החברה, התרבות והיצירה המשקית.

בשנות ה-40 הראשונות קלט הקבוץ את ראשוני הבנים שסיימו את לימודיהם במוסד החינוכי במשמר העמק ויחד איתם הצטרפו לג"ש חברי גדוד "השדה", חניכי התנועה הארצישראלית, ולאחריהם מצטרפים חברי תנועות הנוער: "הוינאים" שהתחנכו בג"ש, "יסעור" ו"ניצנים". בשנות ה-50 קלט הקיבוץ קבוצת עולים גדולה מארגנטינה ובהמשך השנים נקלטו בנים וחניכים של המוסד החינוכי בגן-שמואל, אנשי הארץ ועולים חדשים בוגרי האולפן.
נכון לשנת 2003

 

מונה הקבוץ כ-850 נפש לפי החלוקה הבאה:
כ-500, חברים
כ-150 מועמדים צעירים, תושבים, הורים וכו'
כ-50 חיילים, כ-220 ילדים ונוער לפי הפרוט הבא:
כ-90 ילדים וילדות בבית ספר תיכון אזורי "רעות",
כ-70 נערים ונערות בבית ספר תיכון אזורי "גוונים",
כ-60 תינוקות וילדי גן.



תגובות לדף