הסקר – מה הלאה?
מאת: אברמלה פרנק

הסקר – מה הלאה?

 

בתחילת השבוע התקיים דיון ("מזכירות פתוחה") על משמעויות מימצאיו של הסקר. שני היבטים של הדיון היו מרכזיים בו:

1.      תחושה שמימצאים שונים בסקר אינם מספיק ברורים. למשל, האם 52% שביטאו רצון למעורבות בחיי הקיבוץ אכן רוצים בכך? (נציג ועדת מינויים בדיון ציין שהם פוגשים בעיקר את ה-48% האחרים...).  האם באמת חסר מידע לציבור, כפי שביטאו רבים מן המשיבים לשאלון? כללית היתה תחושה, שעל חלק מן המימצאים לא ברור האם ועד כמה ניתן לסמוך, ושיש הרבה בילבול. איך רוצים קיבוץ שיתופי ויחד עם זאת קשר בין עבודה לתמורה?...[1]

2.      הסקר העלה הרבה סימני שאלה לגבי הכיוון שאליו נוטים החברות/ים: לא עולה ממנו ודאות, שתימשך לאורך זמן הזיקה לשיתופיות. חברים רבים מבטאים חוסר בטחון כללי במצב הקיבוץ, ומידה של חוסר אמון בנכונות הכללית לתרום ולהשקיע.

הדיון לא עסק בשאלה "לאן הולכים מכאן הלאה?", ועניין זה הוא שעומד על הפרק עכשיו. אני סבור שההמשך מצריך שני שלבים:

שלב ראשון: דיונים שישתפו את כלל חברי הקיבוץ (התנסינו בעבר בסוגים שונים של הליך כזה), ובו תעלה השאלה "לאן אנחנו רוצים להוביל את גן-שמואל?", כלומר, איזו רמת שותפות, איזו רמת הפרטה, מה המשמעויות של כל בחירה וכיו"ב – להגדיר באופן מוסמך ומוסכם את הדרך, וגם להביא זאת לאישור השיחה.

שלב שני: מה עלינו לעשות בכדי להוביל ולנהל נכון את ההחלטה שקיבלנו בנושא הדרך. הצהרה על דרך, כידוע, אינה תכנית פעולה. נדרשת לנו תכנית שתשתף חברים רבים ככל האפשר בדיונים ובמשימות שונות, שיהפכו את הכוונות למעשים.

 

אבל זאת היא דעתי, רק דעתי-שלי. בכדי להוביל תהליך פתוח ושקוף ככל האפשר צריך לקיים דיון ציבורי גם בשאלה שהצגתי קודם: "לאן הולכים מכאן הלאה?". גם בסוגייה מרכזית זאת צריך לשתף חברים רבים ולאפשר לכולם להביע דעה, ואף לבוא עם הצעות מוכנות. זאת איננה בעייה מזכירותית להחליט לאן מתקדמים עם הסקר, אלא עניין של כולנו, וצריך לברר אותו בזמן הקרוב ביותר – בשל חשיבותו הקריטית של המומנטום.

אברמלה.



[1] חשוב לציין, שהיום מתקיימות שתי פרדיגמות מחקריות שונות במדעי החברה: מחקר "כמותני", המבוסס על הפצת שאלונים (בנוסח הסקר אצלנו), ומחקר "איכותני", של מפגש מעמיק (שעה עד שעה וחצי כ"א) עם מספר קטן יחסית של מרואיינים, שיש בו אפשרות לשאול שאלות רבות ולהבין היטב למה מתכוונים המשיבים. המחקר ה"איכותני" בעולם, ובישראל, הולך ותופס מקום מרכזי יותר ויותר.

טקסט
תגובות לדף